תרגיל 1: היבט המשך

כתבו סיפור קצר לפי המבנה הבא: סצנה-סיכום-הפוגה תיאורית-פסיחה-סצנה. כלומר, הסיפור שלכם יפתח באירוע שאותו תתארו באופן יחסית מפורט, לאחר מכן יחלוף זמן שאליו תתייחסו רק בקצרה בשורה או שתיים. אז יגיע אירוע שאותו תתארו באריכות ובפירוט למרות שהוא נמשך הרף עין. אז יחלוף זמן רב שאליו כלל לא תתייחסו (שימו לב שאסור שהפסיה תפגע בקוהרנטיות של הסיפור) ותסיימו את סיפורכם בסצנה נוספת. זהו תרגיל כתיבה ארוך למדי אך הוא יעזור לכם לשלוט בהיבט זה של הזמן בסיפור. תוכלו לשנות את המבנה המוצע כאן כאוות נפשכם אך נסו להתאמן על כל אחד מסוגי המשך בטקסט בכדי לקבל הבנה של הדרכים השונות בהן ניתן להשתמש בו.

כרגיל, תוכלו להעלות את התרגילים שלכם לתגובות כאן למטה ולקבל פידבק.

חזרה לשיעור

לכל התרגילים

זמן רב, מאמצים והרבה רצון טוב הושקעו בכתיבת תכני קורס הכתיבה היוצרת הניתנים כאן בחינם, אנא שקלו להראות את הערכתם בתרומה צנועה:

נח לא לבד: סיפור המבול בתרבויות שונות

מה אפשר ללמוד מקיומם של גרסאות שונות לסיפור המבול בתרבויות שונות? האם השכיחות של מיתוס המבול מלמדת על אירוע קדום או על משהו על התרבות שלנו?

עוד דברים מעניינים:

מה ההבדל בין סימפתיה ואמפתיה?

האם זו "אמפתיה" או "סימפתיה" שאתם מביעים? בעוד שרוב האנשים נוטים להחליף ולבלבל במשמעות המילים, ההבדל במנגנון הרגשי שלהן חשוב. אמפתיה, היכולת להרגיש בפועל את מה שאדם אחר מרגיש, שונה