היסטוריה פוליטית: תקופת אילי מלחמה בסין 1916-1927
בהעדרה של דמות המרכזת בידה את העוצמה הפוליטית, אילי מלחמה לחמו זה בזה על עוצמה ועל גדולה בלי שום בינה והגיון והפכו את השנים הללו לקודרות ביותר עבור תולדות הרפובליקה.
לאחר מותו של יואן, נטל סגן הנשיא לי יואן-חונג את הנשיאות לידיו, כאשר המהפכנים בדרום עמדו על כך שלי ירש את הכהונה לפי החוקה של 1912 בעוד ראש הממשלה דואן צ'י-ר'וי בבייג'ינג העדיף את המשך קיומה של החוקה מ-1914. הסכסוך בין הצדדים הנוגע לחוקה (חוקת 1912 מול חוקת 1914 של יואן) הוכרע כאשר מפקד הצי בשאנגחאי לי דינג-שין הכריז על עצמאות מן המשטר בבייג'ינג והעניק את תמיכתם למהפכנים בדרום. באוגוסט הנשיא לי שיקם את בית הנבחרים הישן וחזר ומינה את דואן לתפקיד ראש הממשלה לפי חוקת 1912.
רסטורציה של קיסר מאנג'ו 1917: היו אלה ימי מלחמת העולם הראשונה וראש הממשלה דואן, שהאמריקאים לחצו עליו, הכריז מלחמה על גרמניה במאי 1917 בלי שקיבל אישור מהנשיא או מבית הנבחרים. כדי להשתיק כל התנגדות נקט בשיטה של איום ותביעה לפזר את בית הנבחרים. לי, הנשיא, הרהיב עוז ופיטר את דואן ומיד התרחש גל חדש של הכרזות עצמאות מצד אנשי שלומו של דואן בחבלים. הנשיא לי הנואש ביקש מג'אנג שו'ן, המושל הצבאי של אן-חוי לתווך בינו לבינם. כתנאי לתיווכו ביקש ג'אנג את פיזור בית הנבחרים שהוביל אותו לאחר מכן להושיב את קיסר מאנג'ו האחרון, פו יי. דואן ואנשיו הטילו את כוחותיהם כנגד חייליו של ג'אנג והצליחו להניס אותם מבייג'ינג ושמו קץ לתנועת הרסטורציה.
מלחמת האזרחים בין אילי המלחמה: דואן חזר לכהן כראש הממשלה והצעד הראשון היה הצורך בכינוס בית נבחרים זמני חדש. המהפכנים בדרום האשימו אותו בהפרה של החוקה מ-1912. ד"ר סון יאט-סן שב והקים ממשל צבאי בקנטון והחל לארגן את "התנועה להגנת החוקה".
כדי למחוץ התנגדות מבפנים גייס דואן מלווה מן החוץ באמתלה של הצטרפות למלחמת העולם הראשונה. בשיטות שהזכירו את דרכיו של יואן, דואן הניע את בית הנבחרים הזמני לשנות את חוקי הבחירות והארגון שנחקקו לפי חוקת 1912 והחל בארגון מועדון אן-פו לגייס תומכים בצבא ומחוצה לו.
לאחר שאישש את בסיס הכוח שלו, פנה דואן להרוס את הממשל הצבאי בדרום. כך חולל דואן מלחמת אזרחים חדשה. מול דואן עמד הנשיא פנג גואו-ג'אנג (החליף את לי) העדיף ליישב את המחלוקות הפנימיות בדרכי שלום. העימות ביניהם פיצלה את סיעת ביי-יאנג לשתיים: קבוצתו של דואן- סיעת "אן חוי", קבוצתו של פנג- סיעת "ג'ה-לי". מדיניותו הצבאית של דואן נכשלה והוא התפטר ב-22 בנובמבר ופרצה לחימה מטורפת בין שתי הסיעות. בסופו של דבר הייתה ידה של סיעת ג'ה לי על העליונה.
סיעת ג'ה-לי המנצחת הציעה ללי את הנשיאות בתקווה שיעלה בידו לאחד את האומה באמצעות הסדר שלום עם ממשלת קנטון, אבל גורמים רבי עוצמה בתוך הסיעה התנגדו למהלך והיא התפצלה. סיעת לו-יאנג העדיפה השתלטות על כל סין בכוח הזרוע ותמכה בנשיא לי. סיעת טיין-ג'ין/באו-דינג העדיפה את צאו קון כנשיא. בסופו של דבר הודח הנשיא לי בחרפה גדולה וצאו קון נבחר לנשיא ב-1923 אחרי שהוא ששיחד חמש מאות מחברי בית הנבחרים.
הלך הרוחות מאס בפוליטיקה הצפונית ותלה את תקוותו בממשלה המהפכנית בקנטון. אלא שסון היה מטופל בבעיות קשות משלו בדרום. התנועה להגנת החוקה שהקים לא הצליחה לפרוש כנפיים כיוון שלא הייתה לסון שליטה ישירה בכוחות הצבא. לו, מנהיג החבלים בדרום-מערב הארץ, שהיו לו שאיפות משלו, דחק את רגלי סון מן הממשל הצבאי. אחרי סדרה של תמרונים עלה בידי סון להשתלט שוב על קנטון ולרענן את הממשל הצבאי, בעקבות זאת הוקמה ממשלה רפובליקנית עם סון כנשיא.
אחרי בחירתו המחפירה של צאו קון התלקחו קרבות בינם לבין סיעת ג'ה-לי. מפקד ג'ה-לי התמרד במפתיע והשתלט על בייג'ינג באוקטובר 1924. כוחות ג'ה-לי התמוטטו כליל. פנג בתמיכת "צבא האומה" שלו, שינה את הרכב הקבינט ואילץ את הנשיא צאו קון להתפטר.
המוות פקד את סון במרס 1925 וכך תמו חייו של אבי המהפכה סינית שהקדיש ארבעים משנות חייו לארצו ולעמו.
סיכום
תקופת הרפובליקה הייתה פרועה וידועת סבל יותר מקודמתה היא העלתה על הדעת את האי-סדר והתוהו ובוהו שנלוו תמיד בתולדות סין לנפילתה של שושלת. אבל סון הניח את היסודות לקדמה ועליהם נשענו ממשיכי דרכו.כך ב-1928 הוקמה ממשלת האומה בנאן-ג'ינג וסוף-סוף הושגה התכלית המיוחלת- איחוד הארץ ולו רק למראית עין.
חזור אל: מבוא להיסטוריה פוליטית – סיכומים
כאן תוכלו למצוא סיכומים נוספים בהיסטוריה פוליטית:
מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו
כאן תוכלו למצוא סיכומים אקדמיים נוספים