היסטוריה פוליטית: המהפכה הסינית- סיכום
לאחר מלחמתה עם יפן ניצבה סין בפני השאלה: מה ניתן לעשות בכדי להושיע את הארץ לנוכח האימפריאליזם הזר וחולשת השושלת? על רקע זה התפתחו שתי תנועות פוליטיות חשובות שנקטו גישות שונות: 1. תנועת הרפורמה הפרוגרסיבית של 1898, ממנה צמחו הרפורמה של צ'ינג והתנועות למען החוקה בתחילת המאה ה-20. 2. תנועה מהפכנית, בראשות ד"ר סון יאט-סן, שרכש השכלתו במערב וקרא להפלתה של השושלת המאנג'ורית. ככל שהתברר כי מאמצי צ'ינג מפלים נגד הסינים זכו המהפכנים ליותר אהדה בקרב אינטלקטואלים צעירים, האגודות החשאיות והקהילות הסיניות בחו"ל. התנועה החליפה את מוסד הקיסרות ברפובליקה.
א. הרקע למהפכה הסינית ומאפייניה
התנוונות צ'ינג – מאמצע המאה ה-19 סין עברה השפלה לאומית רצופה בגלל הסכמים לא מאוזנים (כמו פרוטוקול הבוקסרים ב-1901) ואובדן חיוניותו של הממשל הפנימי. שושלת צ'ינג לא הצליחה להגן על כבודה של סין בעולם המודרני. החצר שניסתה לשמור על קיומה, נקטה במדיניות אנטי-סינית בתירוץ של רפורמה והכנת חוקה. האפליה החריפה את התנגדותם של הנשלטים והשושלת איבדה את יוקרתה בעיני הציבור.
מסורת של מרד לאומי – הסינים רחשו רגשות תיעוב כלפי שושלת צ'ינג במשך כל שנותיה. פילוסופים סינים קראו להחייאת שושלת מינג וזרעי המהפכה התקיימו בארגונים מחתרתיים ואגודות חשאיות באמצעות מחאה לאומית-גזעית בלתי פוסקת ומהפכתו של ד"ר סון הייתה במידה רבה המשך למסורת זו.
השפעות מבחוץ – המהפכות שהתחוללו באנגליה, אמריקה ובצרפת השפיעו על הסינים. רעיונות הדמוקרטיה, העצמאות, זכויות האדם, השוויון והחירות פשטו בקרב הצעירים. הצלחות התנועות לאחדות לאומית באיטליה ובגרמניה גם הם השפיעו. לאומיות, דמוקרטיה ורפובליקניות היו גלגלי השינוי המהפכני שעמד להתחולל בסין.
הצורך בחדשנות פוליטית – לפי סון, במוסד המלוכה היה מעגל חוזר של פלגנות ועריצות וכל תקופה של אי סדר גררה מאבק חסר רחמים על כס המלך שגרם לסבל מיותר לארץ ולתושביה. כדי לפרוץ את המעגל יש להחליף את המלוכה ברפובליקה פדראלית שבה יוכל אדם לממש את זכויותיו. סון קרא לאוהבי החירות לעשות יד אחת במהפכה לאומית שתפיל את הממשל הקיסרי והשושלת המאנג'ורית.
מהפכה משולשת – סון חזה מהפכה משולשת שיחוללו כל תושבי סין יחדיו: מהפכה לאומית שתדיח את שושולת המאנג'ורים והמלוכה. מהפכה דמוקרטית שתכונן רפובליקה בריבונות העם. מהפכה חברתית שתנהיג שוויון בזכויות על האדמה, תפטור את סין מעונש הקפיטליזם. השוואת הבעלות על הקרקע תאפשר את הגשמתו של האידיאל האוטופי הקדום : "האדמה לעובדיה".
ב. ד"ר סון יאט-סן והמהפכה
סון (1866-1925) היה אבי המהפכה הסינית. נולד למשפחת איכרים ענייה. סון שמע בילדותו את סיפורי המהפכה ונפילתו של משטר הטאי-פינג והגה בליבו להיות מהפכן.
השפעת הונולולו והונג קונג: סון רכש השכלה מערבית בהונולולו ובהונג קונג ובאחרונה התנצר והחירות ששררה במושבה הבריטית העניקה לו מרחב לפעילותו המהפכנית. הוואי והונג קונג השפיעו על סון כי ראה ניגוד חריף ביניהן לפלך הולדתו. בשנות שהותו בהוואי הייתה עדיין ממלכת איים עצמאית והשפעתה של אמריקה הלכה וגברה והביאה את רעיונות הדמוקרטיה והצורך בפיתוח תעשייתי. בעיותיה של הוואי היו דומות לסין כי היו חוגים שקראו להפלת המלוכה ועליית דמוקרטיה וכאלה שהתנגדו לפלישה מן החוץ. הוואי הפכה לרפובליקה ב-1893 ומיד החל לרחף מעליה צל של סיפוח לארה"ב שהתממש בסוף. לקח היסטורי זה שכנע את סון כי יש הכרח להקנות לסינים תחושה לאומית חזקה כדי לשקם את הארץ ולשמור על עצמאותה. הונג קונג הייתה מקור השראה כיוון שהממשל הקולוניאלי הבריטי היעיל, התברואה המודרנית והסדר הכללי עמדו בניגוד למתרחש בסין. לא היה כרך בסין שנוהל היטב כמו הונג קונג.
האגודה להחייאת סין, 1895: סון ביקש עזרה בחוגים שהכיר: הסינים בחו"ל, האגודות החשאיות, המומרים לנצרות והמיסיונרים, כל אלה אנשים שנמצאו בשולי החברה הסינית. בהונולולו הקים את האגודה להחייאת סין ב-1894 ואת מרכז האגודה בהונג קונג ב-1895. חברי האגודה נשבעו "לגרש את המאנג'ורים, להחזיר את שלטון הסינים למכונו ולכונן רפובליקה פדראלית". זה היה הגוף המהפכני הראשון. האגודה רצתה להשתלט על קנטון ולהקים בה בסיס מהפכני אך מזימת ההתקוממות נחשפה.
חטיפה בלונדון: באוקטובר 1896 הגיע סון ללונדון שם נכלא בבניין הנציגות הסינית ומשרד החוץ הבריטי אילץ את הנציגות הסינית לשחרר את סון וזה נעשה מפורסם בן-לילה. סון עמד על המגמה הגוברת לקראת רפורמה בארצות המתועשות וביקש למנוע מארצו את תלאות העתיד של שביתות וסכסוכי עבודה עם בעלי ההון. ב-1897 פיתח את רעיון המהפכה החברתית כהשלמה למהפכה הלאומית והדמוקרטית. 3 "עקרונות העם" שמיצו את הפילוסופיה המהפכנית שלו ושל חסידיו: 1. עקרון הלאומיות – תודעה לאומית בקרב העם. הפלתו של שלטון מאנג'ו הנוכרי ופריקת עולו של האימפריאליזם הזר. 2. עקרון דמוקרטיה – חתר להגשמת 4 זכויות לעם: יוזמה, משאל עם, בחירות והדחה, והגשמת 5 סמכויות לממשלה: מנהלית, מחוקקת, שיפוטים, מפקחת ובוחנת (השתיים האחרונות שיקפו את התפקיד המסורתי של הצנזורה ובחינות השירות הציבורי). 3. עקרון הסוציאליזם – שם דגש על פרנסת העם, פיקוח על ההון ובחלוקה שוויונית של האדמה ("האדמה לעובדיה"). סון קיבל מהוגי הדעות הנרי ג'ורג' וג'ון סטיאורט מיל את הרעיון שכל עלייה בערך האדמה, לאחר שנקבע לראשונה (אחרי המהפכה), חייבת לעבור לידי הממשלה.
השנים הקשות 1896-1900: יפנים הפכו לחסידיו ושותפים למרידתו של סון על התעמרותו של האימפריאליזם המערבי באסיה והאמינו כי סין שרויה בשפל זמני שתתנער ממנו אם תקבל סיוע מן החוץ ותימצא לה הנהגה חדשה וכי יפן חייבת לשלם את החוב התרבותי העתיק לסין בדמות סיוע לרפורמה ושחרור הארץ מציפורני האימפריאליזם. הרעיונות נוסחו בדוקטרינת אוקומה ב-1898 ונפוצו בקרב יפנים שראו בסון בעל הייעוד הגורלי שיחדש את נעוריה של סין ויסייע לעניינה הרחב של הפאן-אסייניות. הקהילות הסיניות ביפן שמרו, ברובן, על ריחוק מפוליטיקה ועל עמדות שמרניות. קידום המהפכה בסין גופה התנהל בכבדות בגלל החשש הכללי מפני מערובות בפעילות אנטי-מנג'ורית. האגודות החשאיות פעלו אך חסרו את ההשכלה, הלכידות ולא סיפקו הנהגה. הייתה השפעה עוינת של "האגודה להגנת הקיסר" בראשות קאנג וליאנג, גולים פוליטיים ביפן שתקפו בחריפות את רעיונות המהפכה והרפובליקניות. סון ניצל את מרד הבוקסרים ב-1900 וניסה לארגן התקוממויות בחבלי סין אך המזימה נחשפה שוב. המהפכנים החלו לפעול בסין בעזרת האגודות החשאיות ונחלו הצלחה בתחילת הדרך אך התגבורת והאספקה מהיפנים וסון לא הגיעו כי נאסר על קציני יפן לשרת בצבא המהפכה של סון ולמושלים היפנים להושיט סיוע. הצבא המהפכני בסין לא היה מסוגל להחזיק מעמד לאורך זמן בלא תגבורת ואספקה והתפזר בסופו של דבר. תדמיתו של סון השתנתה בתקופה זו כיוון שטיפולה הכושל של חצר צ'ינג באסון הבוקסרים הניע רבים לראותו בעין יפה והוא נחשב פטריוט נאמן ומהפכן מסור. סטודנטים בסין ויפן תמכו בו, פורסמו מאמרים שתקפו את חצר צ'ינג ותמכו ברעיון המהפכה והוקמו אגודות לתמיכה במהפכה.
טונג-מנג חוי, 1905: קבוצות רבות נשבעו לפני סון "לגרש את המאנג'ורים, להחזיר את שלטון הסינים למכונו, לכונן רפובליקה ולחלק את האדמה שווה בשווה" כמו סטודנטים סינים ביפן, אירופה וטוקיו וקהילות סיניות בארה"ב,. סון עמד על הצורך בליכוד כל הקבוצות המהפכניות לארגון יחיד וכך הוקמה ב-20 באוגוסט 1905 "האגודה המאוחדת של סין" וסון נבחר לי"ור. נוהל המהפכה של סון היה בשלושה שלבים:
1. שלטון צבאי – בתקופה של 3 שנים ינהל את העניינים בנפה בשת"פ עם התושבים לחיסול הרעות הישנות כמו עבדות, כפיתת כפות רגליים, עישון אופיום ושחיתות בירוקרטית. 2. תקופת הכשרה פוליטית לא יותר מ6 שנים ויוקמו מוסדות ממשל עצמי מקומי וייערכו בחירות לאסיפות המקומיות. הממשל הצבאי עדיין ינהל את הממשלה המרכזית ותנוסח חוקה זמני. 3. בתום תקופה ההכשרה יפורק הממשל הצבאי והארץ תנוהל על פי חוקה חדשה.
ייסוד טונג-מנג חוי היה תמרור דרכים חשוב במהפכה הסינית כי שינה את צביון המהפכה וסגנונה. סון לא פעל עוד בשולי החברה אלא עבר אל תוך "הזרם המרכזי של הלאומיות הסינית" ונהנה מתומכים חדשים בקרב סטודנטים, משכילים וקציני צבא, הקבוצות שסיפקו לסין את הנהגתה מאז ומתמיד. הבסיס החברתי התרחב ועמו תחום הפעולה האפשרי, וכך הארגון חולל התקוממויות גם בתוך סין. זה היה ארגון פוליטי מלוכד שניתן להמשילו למפלגה וראוי לכינוי "אם המהפכה הסינית". בין השנים 1906-1911 היו עשר התקוממויות.
חזור אל: מבוא להיסטוריה פוליטית – סיכומים
כאן תוכלו למצוא סיכומים נוספים בהיסטוריה פוליטית:
מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו
כאן תוכלו למצוא סיכומים אקדמיים נוספים
