היסטוריה פוליטית: סוגיות במהלך מלחמת העולם הראשונה
מטרות מלחמת העולם הראשונה
מבחינתם של האוסטרו-הונגרים מטרת המלחמה בסרביה הייתה לשים קץ להתעוררות הלאומית הסרבית, ושמירת אחדותה של הקיסרות ההבסבורגית. מבחינת הסרבים, כשהרוסים לצידם, היה מדובר במלחמת קיום לאומית. (פרדוקס : הממשלה הרוסית הלא ליברלית תומכת ברעיון הלאומיות הסרבית). בגלל פרדוקס זה לא הייתה אידיאולוגיה ברורה של מעצמות. מערכת הבריתות ב-1914 הציבה במערכה מדינות שהיו שונות באופיין זו לצד זו. (צרפת-בריטניה-רוסיה ומנגד, גרמניה אוסטרו-הונגריה ומאוחר יותר גם "התורכים הצעירים" ).
מטרות המלחמה ב-1914 היו הגנה עצמית וניצחון. מלחמת העולם הראשונה התנהלה בתחילה בעיקר בין המעצמות הגדולות (ובנוסף היו מעורבות גם סרביה ובלגיה משום שהותקפו בידי המעצמות). איטליה נותרה מחוץ למערכה במשך כשנה, רוסיה הבטיחה לרומניה את סרביה באם תפגין "נייטרליות אוהדת", תורכיה חתמה על ברית עם גרמניה וסגרה את מיצרי הבוספורוס והדרדנלים, מה שהפך את רוסיה לשותפה החלשה מבין מדינות ה"הסכמה".
שלב ראשון של מלחמת העולם הראשונה : גרמניה, אוסטרו-הונגריה (בתמיכת תורכיה) מול צרפת, בריטניה ובלגיה (תמיכה הגנתית במזרח : רוסיה וסרביה).
בגלל מגמת ההתפשטות האירופאית מלחמת העולם הראשונה חבקה כמעט את כל היבשות :
קנדה, אוסטרליה וניו-זילנד הבטיחו תמיכתן לבריטניה. מושבותיהן של בריטניה, בלגיה וצרפת נכנסו אוטומטית למלחמה, ושימשו מקור לכוח אדם ומשאבים.
הפלישה לבלגיה ע"י הכוחות הגרמניים נתפשה כהפרה של הסכם לונדון שנחתם בשנת 1839 (בהסכם לונדון התחייבו של המעצמות הגדולות לכבד את הניטרליות של בלגיה).
בריטניה יצאה למלחמה על מנת לשמור על האינטרסים המסורתיים שלה ועל מנת למנוע שליטה של מעצמה אחת על כל אירופה. הפלישה הגרמנית לבלגיה הייתה הכרח אסטרטגי שכן גנרלים גרמנים סמכו על תכנית שליפן שהייתה כרוכה בהעברת כוחות גרמניים לצרפת דרך בלגיה. גרמניה הייתה היחידה מבין כל מדינות המערב שלא היה לה כל צידוק למדיניותה, ומכאן גם תגיע מפלתה. למעט גרמניה, שאר המדינות ובכללן צרפת, בריטניה, בלגיה, סרביה, רוסיה אוסטרו-הונגריה ותורכיה ראו את המלחמה כהגנתית.
מסעי המלחמה הראשונים, 1914.
פריצת מלחמת העולם הראשונה ציינה את התמוטטות ה"קונצרט", השליטה עברה מידי המדינאים לידי אנשי הצבא והים המקצועיים. בקרב כל המעצמות שלט מיד הצורך בגיוס כל המשאבים האפשריים. ההערכה הייתה שהמלחמה תמשך כחצי שנה, אף אחד לא העלה על דעתו שמול אירופה עומד קרב עקוב מדם בן ארבע שנים.
תכנית שליפן : תכנית גרמנית שמטרתה הבסתה המהירה והמוחלטת של צרפת ע"י כיבוש פאריס והמחוזות התעשייתיים הצפונים. התקדמות הכוחות הגרמניים קרא להתקדמות הכוחות הגרמניים, דרך בלגיה אל צפון צרפת. הצלחת התכנית הייתה חיונית לאסטרטגיה של גרמניה שכן נאלצה לנהל מלחמה בשתי חזיתות וכך יצליחו למנוע פעולה צבאית בריטית באירופה ובינתיים במזרח יוכל כוח גרמני קטן בסיוע אוסטרו-הונגריה לבלום את הרוסים במשך שישה שבועות לכל הפחות.
למזלם הרע של הגרמנים התכנית כשלה אחרי ששה שבועות והמלחמה הפכה למלחמת התשה.
דבר נוסף הוא שרוסיה החזיקה בשני יתרונות עם פתיחת מלחמת העולם הראשונה : הגיוס בוצע במהירות רבה ומצביאה גילה את תוכנית המלחמה של אוסטרו-הונגריה מפי קצינים סלאביים בבית הבסבורג. הרוסים שולחים שתי ארמיות לפרוסיה המזרחית, אך נהדפים ע"י הגרמנים. בסוף 1914 המלחמה בחזית המזרחית הפכה גם היא לסטטית. אף אחד מהצדדים לא השיג את מטרותיו בששת חודשי הלחימה הראשונים.
הדינאמיות של הקיפאון 1915 – 1916
כחלק מניסיון להציל את המצב בחזית המזרחית, הבריטים תכננו התקפה על הדרדנלים על מנת להסיר את הלחץ התורכי מעל הקווקז ולפתוח מחדש את נתיב ההספקה אל רוסיה . במרץ 1915 נשלח לדרדנלים כוח צרפתי-אנגלי, אך זה נכשל במשימתו כשנתקל בהתנגדות תורכית חזקה (בחצי האי גליפולי).
המלחמה בים
הטלת סגר ימי על גרמניה במטרה שיביא לפתיחתה של זירה נוספת במלחמת העולם הראשונה.
בפברואר 1915 הכריזו גם הגרמנים על המבואות המערביים לאיי אנגליה כעל אזור מלחמה, ובאפריל 1915 הטביעה צוללת גרמנית את האונייה הבריטית "לוסיטניה" שנשאה ציוד מלחמה, בין 1200 האנשים שטבעו היו 118 אזרחים אמריקאים. דבר שהביא לזעם רב בארה"ב שבחרה במדיניות בדלנית בתחילת מלחמת העולם הראשונה . האמריקאים הזהירו את הגרמנים שדבר זה לא יחזור שנית, ואכן עד לשנת 1917 הגרמנים לא נקטו בשיטת לוחמה זו (חזרתם לשיטה זו תדרבן את ארה"ב להצטרף למלחמה).
קפאון ביבשה
לא השתנו דברים רבים בין 1915 ו-1916. אפריל 1915 איטליה כורתת את הסכם לונדון עם בעלות הברית. הצטרפותה למלחמה בשנת 1915 עמדה מול הצטרפותה של בולגריה למלחמה באוקטובר של אותה השנה לצד האויב. עד סוף 1916 פשטה המלחמה על פני כל הבלקנים ועל פני איטליה. החזיתות הקשות ביותר היו ברוסיה ובצרפת. באוגוסט הצליחו הגרמנים בראשותו של הגנרל פלקנהיין להדוף את הרוסים מפולין. תוך חודש הוסר הלחץ הרוסי מעל אוסטריה-הונגריה. הצרפתים והאנגלים פתחו בהתקפות כבדות במערב , כדי לנצל את הריכוז הגרמני במזרח ולהסיר את הלחץ מעל רוסיה, אך ספגו אבידות כבדות. פלקנהיין נשען על טקטיקת שחיקה , הוא רצה להפעיל את רוב כובד הלחימה על מקום שהיה אסטרטגי לצרפתים. המקום היה ורדן. פלקנהיין ריכז מול ורדן 19 דיביזיות ומערך של ארטילריה כבדה. ההתקפה על ורדן החלה בפברואר 1916 בתום המערכה המצב נשאר כמו שהיה, למעט עשרות אלפי הרוגים לצד הגרמני ולצד הצרפתי.
בסוף 1916 אף אחד מהצדדים לא נחל עדיין ניצחון מכריע.
התמורה של 1917 – 1918
ב1917 חלו שתי התפתחויות ששינו את מהלך מלחמת העולם הראשונה ותוצאותיה :
– כניסת ארה"ב למלחמת העולם הראשונה באפריל
– התמוטטותה הצבאית של והמהפכה ברוסיה .
התמוטטות רוסיה :
הגרמנים והאוסטרו-הונגרים הצליחו לנהל מלחמה בשתי חזיתות, לעומת רוסיה שהיה לה צבא שהורכב מעובדי אדמה שסבלו ממחסור בציוד באופן תמידי. מדיניות הצאר כשלה ולא הגיעה לכל הישג. באמצע מרץ ירד הצאר מכיסאו והדומה הרביעית תמכה בממשלה זמנית של אצילים ליברלים ואינטלקטואלים מהמעמד הבינוני. ביולי פתחה הממשלה החדשה חזית חדשה בגליציה, אך דומה היה כי רוסיה לא יכלה לעמוד הן במלחמה והן במהפכה (היה ניסיון למהפכה ביולי 1917 ע"י לנין – ניסיון זה נכשל ולנין ברח לפינלנד). הארמיות הרוסיות החלו להתפורר במהרה. בליל שבין ה-6 ל-7 בנובמבר לנין ביצע הפיכה, ביום המחרת התעוררה פטרוגראד למציאות חדשה : העיר בשליטת הבולשביקים. בדצמבר פתח טרוצקי בשיחות שלום עם גרמניה וב-3 המרץ 1918 סיים הסכם ברסט-ליטובסק את המלחמה בין רוסיה וגרמניה.
ארצות הברית יוצאת למלחמה
בסוף ינואר 1917 גרמניה הכריזה שבכוונותיה להטביע ללא התראה כל אניית-סוחר בים שמסביב לאיים הבריטיים ומסביב לצרפת ולאיטליה בים התיכון. הנשיא ווילסון הורה על ניתוק הקשרים הדיפלומטיים עם גרמניה ובנוסף על חימוש כל האוניות האמריקאיות. הכעס על גרמניה הלך וגבר. ב-2 באפריל השיג הנשיא את תמיכת הקונגרס להכרזת מלחמה על גרמניה.
מסעי המלחמה הסופיים, 1918 :
שלהי 1917 מאחדות בעלות הברית את כוחותיהן, פרדינן פוש ממונה למפקד העליון. כפי שכבר ציינתי ארה"ב כבר נכנסה למלחמת העולם הראשונה בשלב זה, וכל חודש נחתו בצרפת כרבע מליון חיילים אמריקאים. בעלות הברית החלו לנצח, אט אט נפלו בידי בעלות הברית כל חזיתות המלחמה. הסכם שביתת הנשק נחתם בקרון הרכבת של מרשל פוש וב-11/11/1918 פסקו מעשי האיבה.
מטרות השלום
ב-1918 ארה"ב הייתה הכוח הלוחם החזק ביותר. בועידת השלום בפאריס נתקבלו ההחלטות החשובות ע"י שלושת הגדולים : צרפת, בריטניה, וארה"ב. בינואר 1918 ניסח הנשיא וילסון את מטרות השלום בארבעה עשר סעיפים, מצעו זה כוון לעשיית צדק לאומי ובינ"ל ע"י עיצובן של מדינות כמדינות לאומיות. חמשת הסעיפים הראשונים התוו עקרונות כלליים להשכנת שלום, ותשעת הסעיפים הנותרים חבקו את כל התמורות הטריטוריאליות העיקריות שנראו דרושות להסדר יציב באירופה.התפישה של וילסון הייתה כזו של עשיית צדק מוחלט ביישוב נושא הגבולות הלאומיים . העיקרון הבסיסי היה לספק ככל שאפשר את השאיפה לאיחוד לאומי ולהגדרה עצמית לאומית. הניסיון להשכנת שלום הביא לדכדוך ולקיפאון לא פחות מהמלחמה, האומנם נסתיימה המלחמה – אך מעל אירופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה שררו עננים כבדים.
חזור אל: מבוא להיסטוריה פוליטית – סיכומים
כאן תוכלו למצוא סיכומים נוספים בהיסטוריה פוליטית:
מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו
כאן תוכלו למצוא סיכומים אקדמיים נוספים