היסטוריה פוליטית של זמננו: החזיתות של מלחמת העולם הראשונה

היסטוריה פוליטית של זמננו: החזיתות של מלחמת העולם הראשונה

היסטוריה פוליטית – סיכומים

סיכומים אקדמיים

היכן מתנהלת מלחמת העולם הראשונה

החזית המערבית של מלחמת העולם הראשונה: מתארכת מגבול בלגיה צרפת בתעלת למאנש, עד הגבול שווצריה-צרפת. דנמרק, נורבגיה וכו' נשארות כמדינות ניטרליות, ומאוד פורחות במלחמה כי מסוגלות להינות מסחר עם כל הצדדים. זה הדבר שלמעשה הוציא את שבדיה ממצב הפיגור שלה, ועוד יותר במלחמת העולם השנייה.  שם מתנגשות גרמניה עם צרפת ובריטניה.

החזית השנייה של מלחמת העולם הראשונה, המזרחית: ארוכה מאוד, מהים הבלטי לים השחור. שם מתנגשות רוסיה עם אוסטרו-הונגריה וגרמניה. (רומניה נכנסת למלחמה לצד בעלות הברית בשלב מסוים).

החזית השלישית: החזית בה פרצה מלחמת העולם הראשונה, אך למעשה היא לא הייתה משמעותית. סרביה בגבול אוסטרו-הונגריה. אך סרביה נכבשה מייד כי הרוסים לא יכלו לבוא לעזרתם. אח"כ נפתחה חזית חדשה ביוון, שהצטרפה מאוחר יותר לצד צרפת.

החזית הרביעית: נפתחה באיטליה במאי 1915, כאשר הצבא האיטלקי תוקף את הצבא האוסטרו הונגרי בגבול הצפון-מזרחי שלו. זוהי חזית שטוחה יחסית. החזית האיטלקית השנייה היא חזית האלפים, שזוהי חזית קשה ביותר.

החזיתות הקולוניאליות של מלחמת העולם הראשונה: קולוניות שכנות של המעצמות. הגרמנים נלחמו באפריקה הדרום-מערבית (נמיביה) נגד הבריטים, טוגו-קמרון נגד הצרפתים, ובאיזור טנזיה, שוב נגד הבריטים. החזיקו מעמד זמן רב על אף העליונות הקולוניאלית הבריטית.

מה שהיה באפריקה נושא מרכזי – האם הגרמנים יצליחו לזכות באהדתם של הבורים בדרום אפריקה, ויצליחו לעורר אותם נגד הגרמנים. היו בורים לאומנים שרצו לתמוך בגרמניה, אך רובם נשארו נאמנים לבריטים. מראה על תבונתם של ההסדרים הפוליטיים הבריטים עם הבורים.

חזית שישית במלחמת העולם הראשונה: מזרח טורקיה. בקווקז מתרחשת הטרגדיה של העם הארמני, במקום בו נמצאת ארמניה של היום. המלחמה שם קשה מאוד, ובנוסף- הארמנים בעיני הטורקים נחשבים לאוכלוסיה בוגדת וגיס חמישי מטעם רוסיה. מבחינת הארמנים, ברור שהזהות הדתית והלאומית היא אנטי-עות'מנית, אך הם לא היו גיס חמישי. (ידוע שהיו פרעות נגד הארמנים גם קודם).

2 חזיתות נוספות של מלחמת העולם הראשונה–במזרח התיכון. החזית בסיני, כשהעות'מנית תוקפת את הבריטית בסיני כדי לכבוש את תעלת סואץ (עורק החיים הבריטי). ללא הצלחה, וכתוצאה מכך הבריטים שולחים צבא שפולש לאיזור (וקובעים למשל את שמה של הגבעה הצרפתית – על שם גנרל בריטי בשם French). כתוצאה מכך, האיזור נכבש על ידי אלנבי, הגיעו עד סוריה.

חזית נוספת היתה בעיראק, חוליה חלשה באימפריה העות'מנית.

מאפיין פוליטי מעניין לכל הדברים האלה – מכיוון שאין תקדים למלחמה בסדר גודל כזה (גם לא מלחמות נפוליאון, שאז גם המבנים הפוליטיים היו שונים- לא היה צריך להתחשב בממשלות ובפרלמנטים) – השאלה הנשאלת היא איך לנהל מדינה במלחמה בסדר גודל כזה, במיוחד כאשר התרחיש לפיו כל אחד חשב שינצח מהר מאוד לא התרחש. המודל החזק שמתפתח בגלל אורך מלחמת העולם הראשונה, האבדות והעלויות הכבדה שלה, כלומר ההשפעה ההרסנית שלה על דעת הקהל – הוא ללכת ממשלות מפלגתיות, תוך בקשת תמיכה מהפרלמנט – בגלל המשברים הקשים של הממשלות – באמצע המלחמה כאשר המשברים מגיעים לשיא, כל המדינות הולכות או למודל של קואליציה מקיר אל קיר, או למודל דיקטטורי. כלומר, לא ניתן לנהל מלחמה בסדר גודל כזה על פי כללי הדמוקרטיה כפי שהיא מונהגת בזמן שלום. לומדים זאת כבר לקראת מלחמת העולם השנייה, ומייד בפתיחת המלחמה מקימים ממשלות כאלה.

עוד דברים מעניינים:

האם מלחמה טובה לסולידריות? לא בטוח

החברה הישראלית כידוע לכל היא חברה רווית קונפליקטים ובין אם זה על פוליטיקה, דת או סתם זכות קדימה בכביש הישראלים לא מהססים לצלוב אחד את השני. אולם כל אימת שיש

שינוי גודל גופנים
ניגודיות