היסטוריה פוליטית של זמננו: התוצאות הפוליטיות של מלחמת העולם הראשונה

היסטוריה פוליטית של זמננו: התוצאות הפוליטיות של מלחמת העולם הראשונה

היסטוריה פוליטית – סיכומים

סיכומים אקדמיים

יש להבין שחלק מהסיבות למלחמת העולם הראשונה נוצרו תוך כדי המלחמה, ולא רק לפניה. התהליכים עצמם יוצרים תוצאות וסיבות נוספות לדברים שנוצרו אח"כ, ולא ניתן להפריד בין הדברים. כמו כן יש לתת את הדעת להשפעות התרבותיות של מלחמת העולם הראשונה.

התחרות הימית, שקשורה לתחרות הקולוניאלית. ההתפשטות הקולוניאלית באפריקה ומיקוד התפיסות האסטרטגיות הביא בעזרת טכנולוגיות של אז למיקוד מאוד חזק בקיום ציים גדולים. דיברנו על כך בעבר בהקשר של מלחמת רוסיה יפן. הרוסים לא הצליחו להתמודד במלחמה נגד היפנים, חלק מהעניין היה חשיבות הצי. כך גם הרובד האחרון של האימפירה הבריטית היה תחנות ימיות שהיו קיימות בכל העולם. היו להם נמלים בעלי חשיבות אסטרטגית בכל מעבר ימי חשוב, לדוגמא, גיברלטר, תעלת סואץ (הדרך האימפריאלית לאוקיינוס ההודי, עורק החיים של האימפריה הבריטית), קייפטאון, סינגפור, פורטלנד וכו'. חלק מהמירוץ הקולוניאלי היה ניסיון של מדינות אחרות להשיג דברים דומים, בהצלחה פחותה לעומת בריטניה. הצי הלבן האמריקאי – החלו גם הם לבנות צי מלחמה. מלחמת ספרד-ארה"ב פורצת בגלל פיצוץ באחת האוניות האמריקניות בנמל הוואנה. עד היום ויכוחים מי הטמין את הפצצה.

אך התחרות החשובה ביותר הייתה התחרות בין גרמניה הלבין בריטניה. הגרמנים על סמך התעשייה המפותחת שלהם צי מאוד גדול, ולוחצים להעלות את רף ההגבלה שלהם הקבוע בהסכמים כל הזמן. אך הציים שלהם גם מתאפיינים במודרניות גדולה מאוד. הדבר מאוד מפחיד את הבריטים, ומסתבר שהיו לכך תוצאות מרחיקות לכת. מסתבך בכל מיני צורות, ולמעשה הדבר לא בא לידי תוצאה מובהקת או פתרון.

האימפריה העות'מנית והקשר עם גרמניה. העות'מנית בתהליך התפוררות פוליטי, וגילתה חוסר יכולת לעבור תהליך מודרניזציה פוליטית. בתחומים אחרים, בעיקר בצבאי, דווקא כן עברה תהליך כזה, בהשפעה גרמנית מכרעת. הם ציידו את הצבא ואימנו אותו. הדבר "החזיק" את האימפריה העות'מנית כך שהחזיקה מעמד עד סוף מלחמת העולם הראשונה, תחת התמודדות מיידית שהייתה אמורה לקרות לה. מה שהיה נראה פתור לכאורה (בהתמוטטות של העות'מנית) לא נפתר כל כך מהר, וגם היה רקע לטרגדיות שונות, כולל רצח העם הארמני.

מערכת הבריתות: הגוש הגרמני-אוסטרו הונגרי חצה את אירופה מצפון לדרום. אך מבחינת זירות של אינטרסים, הגוש הגרמני השתלט על הבלקנים, למעט סרביה ומונטנגרו. יש מאחורי זה היגיון כלכלי: שווקים לתעשייה הגרמנית ההולכת וצומחת לקראת מלחמת העולם הראשונה. ההתעצמות התעשייתית מתבטאת בכל – גרמניה לקראת מלחמת העולם הראשונה הופכת להיות מעצמה תעשייתית אף גדולה מבריטניה, כי התעשייה היא באיכות מדעית גדולה מאוד, והאוניברסיטאות גדולה מאוד.

הגרמנים מפתחים מושג חשוב מאוד : "ארלזץ" – מתחילים לפתח תחליפים לתוצרים טבעיים. לדוגמא, תעשיית הפלסטיק, תעשיית הגומי המלאכותי. אך הדבר החשוב ביותר – המצאתו של פריץ הבר (יהודי זוכה פרס נובל), שהמציא תחליף לניטרנטים. החומר חשוב כי הוא חומר הדשן הטבעי החשוב ביותר ערב מלחמת העולם הראשונה, וחשוב מאוד על מנת לדשן את אדמות אירופה, כך שתיווצר חקלאות שתוכל לפרנס אוכלוסיות גדולות. כמו כן, אפשר להפיק מכך חומרי נפץ, וזהו היה המקור המרכזי לתעשיית חומרי הנפץ, חומר נחוץ ביותר כמובן לצורך ניהול מלחמה.

הגרמנים אף פיתחו דרך לפרוץ את המגבלות שהוטלו על פיתוח הצי הימי שלהם, על ידי פיתוח צי של צוללות שהיה גורם משמעותי מאוד במהלך מלחמת העולם הראשונה.

הבריתות במלחמת העולם הראשונה

איטליה קשורה בברית הגנה.

העות'מנית קשורה לגרמניה, אך לוקח לה כמה חודשים להיכנס למלחמה, ונכנסת לא ביולי-אוגוסט אלא יותר בנומבמר.

שנה לאחר מכן בולגריה מצטרפת לאוסטרו הונגריה.

בצד השני, הברית המרכזית היא בין רוסיה לצרפת, אליה מצטרפת בריטניה. כתוצאה מהדרישה הגרמנית לעבור דרך בלגיה, הבריטים נכנסים למלחמה גם כן.

איטליה נכנסת בצד השני במאי 1915 לא בצד שהייתה אמורה להיכנס, וזה כתוצאה מעבודה פוליטית רבה, שהצרפתים עשו בתוך איטליה, כאשר מוסוליני שהיה אחד ממנהיגי הסוציאליזם דיבר על מושג של ניטרליות אקטיבית, לטובת הדמוקרטיות. אז הוא מנהל ביחד עם אנשים רבים אחרים קמפיין פוליטי רחב היקף כדי לדחוף את איטליה לתוך המלחמה לצד צרפת. העסק מצליח ואיטליה נכנסת למלחמת העולם הראשונה ופותחת חזית נוספת.

מה שלא פורסם אז: מוסוליני כשפרש מהמפלגה הסוציאליסטית היה עורך העיתון שלהם. מיד אחרי כן, הוא הקים עיתון חדש יש מאין, ונשאלה השאלה איך יש לו כסף לכך. הכסף למעשה הגיע משירותי הביון הצרפתיים. כלומר, קשה מאוד להפריד יחסים בינלאומיים מהיחסים הפוליטיים הפנימיים למדינה. לאחר מכן גם הבריטים מימנו את מוסוליני, והשמרנים הבריטים, כולל צ'רצ'יל שנחשב בעל ראייה אסטרטגית, אף הוא תמך במוסוליני, כיוון שנחשב שם כמעצור לקומוניזם.

ממשלת הממשלה השמרנית באיטליה חתמה על חוזה סודי שהתגלה רק בסוף מלחמת העולם הראשונה עם בריטניה וצרפת (חוזה לונדון), שם הבטיחו לאיטליה הרים וגבעות תמורת כניסתה למלחמה (איזורים ניכרים ביוגוסלביה של היום).

כלומר, תמונות המערבבות יחסים בינלאומיים והשפעה פנימית. נראה על פניו כאילו איטליה נכנסה בלחץ העם למלחמה "בצד הנכון", אך למעשה היו הרבה השפעות זרות, חוזה סודי וכו'. זאת למרות שאיטליה מדינה חופשית ודמוקרטית באותה תקופה.

יפן: בעלת ברית של בריטניה. שמרה על אינטרסים שלה, אך גם עשתה לביתה בעניין סין. הדבר משמעותי מאוד, כיוון שסין אז נמצאת בהתפוררות מתקדמת, והיפנים נהנים מאוד מכך. הם רואים עצמם משתלטים על סין בטווח הרחוק. אף יקרה בצורה חלקית שנה לאחר מכן, אומנם סין היא מקום גדול מדי בשביל לכבוש אותו.

ארה"ב: וילסון נבחר על עקרונות הבדלנות האמריקאית. מאוד נהנים מהעמדה הבדלנית, ואפילו נהנים מהמלחמה שם. בסופו של דבר הם לא יוכלו להימנע מכניסה אל מלחמת העולם הראשונה

ראה גם: תוצאות מלחמת העולם הראשונה

הרקע וההשלכות של מלחמת העולם הראשונה

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות