היסטוריה פוליטית של זמננו: גרמניה בראשית המאה ה-20

היסטוריה פוליטית של זמננו: גרמניה בראשית המאה ה-20

היסטוריה פוליטית – סיכומים

סיכומים אקדמיים

משתנה נוסף, שמאוד משנה את התרבות הפוליטית – אימפריאליזם תוך לאומי. מדינה מאוד מפוצלת, שהיא חושבת שיש לה מעין תקדים היסטורי,  במאה ה-20, למעשה כל אחד לוקח את הרקע ההיסטורי האימפריאלי שלו ומשתמש בו למטרות פוליטיות – דבר הרסני ביותר. הרוח הלאומית הזאת השפיעה על איחוד גרמניה. (טרייטשקה).

מה שקורה – גרמניה מתאחדת. היא מתאחדת כתוצאה ממעשה צבאי פוליטי, כשברור שהפוליטי כל פעם גובר על הצבאי . יודעים זאת לפי מה שביסמרק עשה אחרי האיחוד. יש לו הרבה בעיות: התנועה הסוציאליסטית החזקה והמהפכנית ביותר באירופה. גרמניה הפכה תהליך תיעוש מהיר מאוד אחרי האיחוד, והופכת למעצמה כלכלית. מעמד הפועלים גדל מאוד, ויש לו ייצוג מאוד רחב (יש ייצוג כי ביסמרק מבין שצריך לשחרר את השסתום), אולם לפרלמנט אין כל כך סמכויות חשובות.

לכן ביסמרק עושה תוכנית חברתית מאוד רחבה, וזה בא מהתנועה שמייצגים את השמרנות היונקרית הפרוסית – מראה על יכולתו לנהל את המערכת הפוליטית. משחרר כספים כדי ליטול מהדחף המהפכני של הסוציאליסטים את העוקץ.

אך ישנן בעיות נוספות – גרמניה חיה בפיצול במשך 1000 שנה, לא ברור אם בכלל היתה קיימת. לכן היא חצויה על ידי דתות שונות. לקתולים אינטרס בייצוג משלהם, קיימת מפלגה שלהם. השמרנים מנהלים את המדינה ביד רמה, עד שצצה בעיה: הקיסר מת, ועולה לשלטון קיסר צבאי צעיר מאוד, מילטריסט, שמאמין שעם הכוח הצבאי אפשר לפתור את כל הבעיות הפוליטיות. פיתחו כוח צבאי חזק מאוד לשם האיחוד, אך השתמשו בו בצורה מדודה ביותר, עד עליתו. מאמין שהפוליטיקה יכולה להיות פוליטיקה של עוצמנה, שגם יכולה לשמש את גרמניה במירוץ האימפריאלי (נגד בריטניה ורוסיה). מה שביסמרק עשה כל חייו, היה לא להסתכסך איתן, כי חשב שגרמניה לא מספיק חזקה. הבחור הצעיר חושב שהיא מספיק חזקה (וילהלם השני – בנה של אוגוסטה ויקטוריה).

כל העניין הזה נקרא בגרמניה "דמוקרטיה מזויפת" לכאורה יש ייצוג בפרלמנט שנענים דרכו לדרישות העם, אך למעשה ההשלטון אצל הרשות המבצעת, והרשות המבצעת עוברת מראש הממשלה לקיסר. ראשי הממשלה שאחרי ביסמרק (עד הינדנבורג) היו כולם עושי דברו של הקיסר.

עוד דברים מעניינים:

שינוי גודל גופנים
ניגודיות