פסיכולוגיה בין תרבותית: המימדים התרבותיים של הופסטדה
עמוד זה הינו חלק מהקורס "פסיכולוגיה בין תרבותית" הופסטדה ביצע את המחקר בשנות ה- 60, פנתה אליו חברת IBM וביקשה ממנו לעבוד אתם ולעשות סקר מוטיבציה שביעות רצון בארגון, בסניפים שונים. הופסטדה הצטרף, והעביר שאלונים ל- 116,000 עובדים מ- 50 מדינות שונות. מתוך הנתונים שנאספו בסקר, חקר הופסטדה את נושא התרבות והערכים תרבותיים (הסקר עסק במוטיבציה […]
פסיכולוגיה בין תרבותית, מאמר 1: תרבות וארגונים, התכנה של ה- mind
עמוד זה הינו חלק מהקורס "פסיכולוגיה בין תרבותית" Culture and organizations: software of the mind/ חרט הופסטדה (Geert Hofstede) תוכנה מנטלית / : software of the mind: דפוסים של רגש, מחשבה והתנהגות שנלמדים לאורך כל החיים אבל בעיקר בגילאי הילדות (הופסטדה עושה אנאלוגיה בין תרבות – לתוכנה). א. הופסטדה טוען כי יש מגוון תכנות, והן מתלבשות על […]
פסיכולוגיה בין תרבותית- ערכים ותרבות
פרק זה הינו חלק מהקורס: פסיכולוגיה בין תרבותית א. תרבות: מכלול של דפוסי התנהגות (B) ודרכי חשיבה (C) ורגש (A) נלמדים, המשותפים לאנשים בני קבוצה* אחת, המבדילים בינם לבין קבוצות אחרים. A-Affect, B-Behavior, C-Cognition *יש לציין שאם לאדם אחד יש מאפיינים מסוימים – זה לא הופך את זה לתרבות, זה פשוט מאפייני אישיות. אנקולטורציה (enculturation) […]
גישות ושיטות בחקר בין תרבותי
גישות – גישות תיאורטיות (מה) ; שיטות – שיטות מחקר אמפיריות (איך) א. גישות יחסיות תרבותית: גישות הנובעות מיחסיות תרבותית מדגישות את הייחודיות של כל תרבות. בפסיכולוגיה זה נקרא "פסיכולוגיה תרבותית". הסתכלות לפיה כל קבוצה היא משהו אחר, זה שאני חיה בקבוצה מסוימת מייצר אותי להיות בן אדם מסוים. בתרבות אחרת הייתי אחרת. יש לבחון כל […]
מבוא לפסיכולוגיה בין תרבותית
עמוד זה הינו חלק מהקורס "פסיכולוגיה בין תרבותית" בניגוד להרבה תחומים בפסיכולוגיה בהם האדם ניצב במרכז הדיון – הפסיכולוגיה הבין תרבותית שואלת האם נכון לשים במרכז את האדם, מאחר וייתכן שהפסיכולוגיה היא למעשה פסיכולוגיה של קבוצות. הפסיכולוגיה הבין תרבותית באה לבדוק מה בפסיכולוגיה הוא באמת אוניברסאלי ונבע מטבע האדם, ומה ספציפי לתרבות. קבוצות שונות זו מזו […]
פסיכולוגיה בין תרבותית
העמוד בהקמה…. – מבוא לפסיכולוגיה בין תרבותית – גישות ושיטות בחקר בין תרבותי – ערכים ותרבות – מאמר 1: תרבות וארגונים: התכנה של ה- mind, מאת Hofstede – המימדים התרבותיים של הופסטדה
הדור שלאחר העדויות
סיכום זה הינו חלק מסיכומי הקורס הפסיכולוגיה של השואה. שאלות בדבר השיח הציבורי על השואה בחברות המחוללים והניצולים; מהו תהליך העיבוד; האם אפשר לדבר על לקחים מהשואה; במה דומה השואה למקרים אחרים של רצח עם ובמה היא שונה; יצוג השואה; אנטישמיות חדשה. א. כיצד נתפסת השואה ב"דור שלאחר העדויות"? / המחקר של גורני […]
פסיכולוגיה של השואה- התמודדות הניצולים לאחר השואה
סיכום זה הינו חלק מסיכומי הקורס הפסיכולוגיה של השואה. כאן עולות שאלות בדבר התגובות השונות של הניצולים לסיום מלחמת העולם השנייה וכיצד תגובות אלו השפיעו על הדורות הבאים; מפגשים בין בני הדור השני כפי שמייצג המקרה של קבוצת ה- TRT; סוגיית הטראומה המשנית והאם היא קיימת בקרב בני הדור השני לניצולים; השפעות השואה על הדור […]
ההתמודדות של המחוללים (הנאצים) לאחר השואה
סיכום זה הינו חלק מסיכומי הקורס הפסיכולוגיה של השואה. עם סיום מלחמת העולם השנייה עולה סוגיית ההתמודדות הפסיכולוגית של הגרמנים (המחוללים) עם ההשמדה וההסברים לכך. שאלת האשמה הקולקטיבית אחד הנושאים המרכזיים איתם התמודדו הגרמנים מיד עם תום מלחמת העולם השנייה, ולמעשה מתמודדים עם שאלה זו עד היום – הוא שאלת האשמה הקולקטיבית. כלומר, השאלה "האם […]
פסיכולוגיה של השואה: רקע הסטורי לאחר השואה (1939-היום)
סיכום זה הינו חלק מסיכומי הקורס הפסיכולוגיה של השואה. רקע היסטורי מלחמת העולם השנייה מסתיימת, הפעם (בניגוד להתנהלות שלאחר מלחמת העולם הראשונה) החליטו להגיע להסכם שיאפשר לגרמניה גם להתאושש. למרות התנהגותה הבלתי אנושית של גרמניה, המדינות הבינו שכדאי להיות חכמים ולא צודקים ולכן הסכם השלום שנחתם בתום המלחמה לא דרש ממנה לתת פיצוי ולא לקח […]