סיכום: הרהורים על המשמעות וההשלכות של "יהודית" בביטוי "מדינה יהודית ודמוקרטית" / רות גביזון – חלק 3

סיכום: הרהורים על המשמעות וההשלכות של "יהודית" בביטוי "מדינה יהודית ודמוקרטית" / רות גביזון – חלק 3

מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית – סיכומי מאמרים

סיכומי מאמרים במדעי המדינה

ה. הייתכן שוויון במדינה יהודית?

כעת נעסוק בטענה כי ישראל אינה יכולה, לכתחילה, לספק שוויון מלא לכל אזרחיה. נכון כי מתקיימת כיום אפליה בפועל כלפי הערבים – אפליה הינה פסולה ויש לעשות הכל כדי למונעה*. אולם אפליה שכזו איננה אימננטית למד"י כיהודית. במדינה היהודית חשוב להבחין בזיקה המשותפת לכלל האזרחים – זיקת האזרחות, צריך לתת לזיקה זו אופי מוגדר ו'רזה'. פשרה של זיקה זו הוא שוויון זכויות אזרחי מלא בזכויות האזרחיות והפוליטיות. יש להקפיד הקפדה הן על המאפיינים ה'חיוביים' של הזכות והן על מאפייני החובה שבה [פתרון אפשרי למשל לשירות הצבאי שהינו בלתי-אפשרי עבור ערביי ישראל הינו שירות לאומי]. ה'עיוורון' שנפסק ביחס ליישובים קהילתיים (קעאדן) לא לוקח בחשבון את הזיקות הלאומיות והתרבותיות של המתיישבים הפוטנציאליים ההחלטה לגור ביישוב מסוים נובעת במידה רבה מההתאמה של המתגוררים במקום. לכל אדם נטיה טבעית להתגורר עם הללו שדומים לו. כיבוד רצונם של אנשים להתגורר עם אנשים הדומים להם מבחינה תרבותית ולאומית אינו נובע מהיותה של ישראל מדינה יהודית, נהפוכו, הוא נובע מהיותה דמוקרטית בכך שהיא מכבדת את העדפותיהם התרבותיות של בני הקהילות השונות שבתוכה. יש גם לזכור כי שאלת הגבולות תקבע עפ"י הריכוזים הדמוגרפיים, מה גם שההיסטוריה מוכיחה שבכל מקום בו איבדה המדינה את הרוב הדמוגרפי של אוכלוסית הרוב בחבל ארץ מסוים אחיזת המדינה מתרופפת והקריאות להתנתקות ממדינת האם ובדלנות עולות (ע"ע קוסובו). עקרונות אלה אינם מצדיקים אפליית ערבים אלא מסבירים מדוע "עיוורון צבעים" בהקשרים מסוימים – מוצדק. – היה נראה שטענתה תהיה שהעיוורון לא מוצדק, כיוון שיהיו לו משמעויות פוליטיות.

סיכום:

הכותבת עומדת על כך שהיות והמדינה יהודית מותר לה לפעול כדי לשמר ולהבטיח את המשכותו של מצב זה. יש למגר אפליות אך לזכור בד בבד אסור לתקינות פוליטית לעמוד בדרכה של מדיניות שמטרתה שיפור סיכויים של הגדרה עצמית מדינתית יהודית ב(חלק מ)א"י. לדעתה עדיף שהגדרתה של מד"י כיהודית לא תכלל בחוקה השאלות הללו אינן עניין משפטי.

ישראל צריכה לקבל על עצמה את ההתחייבויות הנובעות מדמוקרטיה. עם זאת ישראל גם רשאית לאמץ פעילויות מסוימות שאינן פוגעות בזכויות (אך כן באינטרסים) של המיעוט גם אם אינן 'תקינות פוליטית'.

אל לנו להתעלם מהדעה הבינ"ל עלינו. לא כל טענה נגד ישראל הינה אנטישמיות. אין להתעלם מאמירות של הקהילה הבינ"ל אך גם אין להגרר לרגשות אשם ולאפולוגטיקה.

ישראל צריכה לעשות מה שנחוץ כדי לשמור על אופיה היהודי במסגרת האילוצים של זכויות האדם והמוסר. היא יכולה לעשות זאת. והיא חייבת לעשות זאת.


* אם כי יש להכיר בכך שנסיון זה לא בהכרח יצלח. ראה דוגמת ארה"ב והפער בין הגזע הלבן והשחור.

סיכום: הרהורים על המשמעות וההשלכות של "יהודית" בביטוי "מדינה יהודית ודמוקרטית" / רות גביזון –חלק1 – חלק 2– חלק 3

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: