מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית: תפיסות לגבי הסכסוך הישראלי-ערבי

מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית: תפיסות לגבי הסכסוך הישראלי-ערבי

מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

מאגר סיכומים אקדמיים

ישנה תזה האומרת כי מדע ופוליטיקה הם שני עיסוקים שונים ומנוגדים מבחינת טמפרמנט ועשייה (מקס וובר). התזה אומרת כי מדע מחפש את האמת, בעוד שפוליטיקאי מטרתו לפעול בחברה. העיסוקים הללו שונים לחלוטין מבחינת ההדגשים המקצועיים. אמנם ראוי שהפעולות של התשתית הפוליטית תהיה מבוססת מדעית, אך ישנה הפרדה בין העשייה לאותה תשתית. הפוליטיקאי עוסק במה נכון לעשות, וזו שאלה נפרדת משאלות המדע. מאידך, יש טענה הכופרת בקיומן של עובדות. הכל נרטיב, הכל פרשנות.

הקורס מבוסס על הגישה הראשונה. חשוב שבמחלוקות ננסה להסכים על העובדות ולהבחין בין הבדלי הפרשנות השונים. המעבר בין עובדות לפרשנות הינו קשה. המהלך קשה יותר כאשר בין קיום העובדות לפרשנות יש פער של זמן בו התרחשו מקרים רבים שסיבכו את העובדות המדוברות.

Dowty ניסה לספר את הסיפור של המאבק על הארץ בצורה השומרת על מחויבות לאמת ומציגה את ההבדלים העמוקים מאוד בפרספקטיבה ובפרשנות. זהו טקסט נדיר מהבחינה הזו. הוא מעמיס עובדות רבות, אבל כוחו של הטקסט הוא בהדגמה של היכולת לעשות תיאור עובדתי שאיננו שופטני. כיום אין כמעט כתיבה לא מגויסת. לכן על החוקרים להגיד מהי נקודת המוצא שלהם.

מבחינה פוליטית, כאשר מתקיימת מחלוקת נורמטיבית ועובדתית, הדבר החשוב להכריע בו ברמה הפנים מדינית הוא מי הגוף שיכריע בסוגיה. ייתכן שברמה החוץ מדינית האמצעי היחיד שיכול להכריע במחלוקות הללו הוא הכח.

האם הסכסוך הזה הוא ייחודי – Sui generis?

התשובה היא לא וכן. איגנטייף מתאר את העושר הפנומנולוגי של הסכסוכים בין קהילות על בסיס השתייכותי עמוק. המשותף לאנשים גדול הרבה יותר מהשונה. איגנטייף מערער על כך, ומציין מקומות בהם זה לא כך. הוא טוען כי יש בעולם שיש סכסוכים פרי מורדילאליים, שלמרות המאה ה-20, עקרון ההגדרה העצמית ושיח זכויות האדם, נושאים עוצמה אדירה. למרות שאנחנו הולכים לכיוון של מסמוס הזהות הלאומית, הסכסוכים הללו לא גוועים. לפיכך, לא מדובר בסכסוך ייחודי לנו. כל האלמנטים שנראים לנו ייחודיים הם אלמנטים שלפחות בחלקם קיימים בכל סכסוך. איגנטייף מזכיר עמדה שמתקשרת מאוד לעמדה של שמגר בפס"ד כהנא. הוא אמר כי אין הבדל בין מדינה יהודית לדמוקרטית למדינה צרפתית ודמוקרטית. אולם, האנלוגיה הזו לא עומדת, מכיוון שצרפת = ישראל ולא יהדות. ברור שאין סתירה בין ישראלית ודמוקרטית. לאומיות היא מילה דו משמעית. Nationality  יכולה להיות גם לאומיות וגם אזרחות. לאומיות, אם כן, בנויה משני טיפוסים – לאומיות אזרחית, שהיא פרטיקולרית אבל נובעת מהמדינה, שמגדירה את הקולקטיב הלאומי. במקרה זה, יהודיות איננה יכולה להיות לאומיות אזרחית, מכיוון שמדינת ישראל מכילה אזרחים רבים שהם אינם יהודים. יהודיות היא לאום אתני, תרבותי, מורדיאלי ולא אזרחי. סכסוכים כאלה קיימים במקומות רבים בעולם.

עם זאת, יש אלמנטים ייחודיים בסכסוך שלנו, בשתי הרמות (פנימית וחיצונית):

  • העם היהודי הוא העם היחיד ששרד במשך תקופה ארוכה בלי טריטוריה, ריבונות ושפה משותפת.
  • יש מקרים בעולם של ניסיון להחיות שפות כחלק ממפעל של תחייה לאומית (אירלנד, בבאסקים ועוד). אולם, השפה העברית היתה שפת קודש, מחקר וליטורגיה, והפכה לשפה של מדינה שחוותה תחייה לאומית. זה מאפיין ייחודי. שפה זה מאפיין לאומי חזק, בייחוד בקהילה שאיבדה את המאפיין הדתי.
  • בעם היהודי יש ייחוד בכך שרק בעם היהודי ההתאמה בין דת ולאום היא חד ערכית. היחס בין שתי הקטגוריות, דת ולאום, הוא יחס אחדותי. הקולקטיב היהודי הוא קולקטיב מיוחד במינו, וזה מעצים את המורכבות של הויכוח על דמות המדינה.

קריאה מומלצת: קורבנות – תולדות הסכסוך הציוני- ערבי 1881-2001/ בני מוריס

מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית: תפיסות לגבי הסכסוך הישראלי-ערבי

אמנות האהבה של אריך פרום

האם אהבה היא לא רגש אלא בכלל מיומנות שאפשר לרכוש וצריך לתרגל? ספר המופת "אמנות האהבה" של אריך פרום מסביר איך לאהוב אחרים ואת עצמנו.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: