מבוא להיסטוריה עולמית: המהפכה החקלאית ומהפכות בהיסטוריה

מבוא להיסטוריה עולמית – סיכומים

אירוע שנוי במחלוקת

• ·         האם המהפכה החקלאית הייתה דבר טוב או רע לאדם: מחלקות בין אסון לבין שגשוג. החסרון: ניכור, דאגנות, רכושנות, חיים קשים הרבה יותר. התשובה תלויה באידיאולוגיה של הפרשן.
• ·         הייתה מהפכה בלתי הפיכה: אי אפשר לחזור אחורה, בעיקר בגלל הגידול הדמוגרפי.
• ·         צורך בסדר פוליטי חדש – שאלה חדשה שעלתה: איך לסדר סדר פוליטי-כלכלי עם בעיות המהפכה.

גידול אדיר בכח של האנושות

• ·         גם בשליטה בבעלי חיים ובטכנולוגיה/כלים.
• ·         המהפכה החקלאית מאפשרת יצירת שיתוף פעולה ארוך טווח של הרבה יותר אנשים: נוצרות מסגרות השולטות באלפי ומיליוני בני אדם. הלקטים ציידים שיתפו פעולה במסגרות של עשרות בודדות ולעיתים, מאות בודדות של בני אדם.
• ·         שיתוף פעולה – הכח של בני האדם בהיסטוריה: הכוח האמיתי של בני האדם היא היכולת לשתף פעולה במספרים גדולים (נכון גם טרם המהפכה החקלאית).
• השליטה ע"י חוג מצומצם: מספר אנשים מצומצם שיודעים לשתף פעולה שולטים בהמוני בני אדם שלא יודעים לשתף פעולה.

–          דוג' הספרטנים והאלותים.

–          במאה ה-20: עשרות אלפי בריטים שולטים ב-250 מיליון הודים.

• עקרון הפרד ומשול: המפתח להגיע לכל מערכות השליטה בהיסטוריה הוא להפריד את מי שאתה רוצה.
• מהפכות בהיסטוריה – מונעות ע"י חוג מצומצם: בד"כ לא ע"י המוני העם שמתקומם. מי שמבצע מהפכה זה מיעוט קטן שיודע לגייס את העם לטובתו

–          לדוג' המהפכה הקומוניסטית ברוסיה ב 1917 שהונהגה ע"י פחות מ1%.

–          לדוג' יחידות צבאיות של 1000 אנשים שעושים מהפכות.

•  מערכות שיתוף פעולה כוללת שיתוף פעולה בכפייה: לעיתים גם בניצול, כפייה, אלימות וכד'. שיתוף פעולה איום ונורא אבל שיתוף פעולה.

–          גם בית כלא ומחנה ריכוז הם מנגנונים של שיתוף פעולה.

–          שימפנזים מסוגלים לעשות טווח אבל לא מסוגלים לעשות מחנות ריכוז.

• בהיסטוריה הגדול של מערכות השת"פ הולך ועולה: 9000 לפנה"ס ביריחו כ1000 איש. ב-200 לפנה"ס בסין (אימפריית צ'ין), וברומא עשרות מיליונים.

תיאוריות המסבירות את צמיחת החברה האנושית:

• מה הכשיר את ההומו-ספיינס לחיות בחברות של אלפי ומיליוני בני אדם אחרים במסגרות של שיתוף פעולה?
• הגישה הנאיבית לצמיחת החברות האנושיות: העלייה הגודל של שיתוף הפעולה האנושית היו תוצר ישיר, פשוט ובלתי נמנע של הגידול במזון. תהליך דטרמיניסטי המייצר את הממלכות והאימפריות.

–         גידול במזון => מאפשר להקים ולממן מומחים ברוקרטיים =>                   []

–          גידול במזון=> גידול דמוגרפי => בעיות ועלויות קריטיות חדשות =>         V

–          ממלכות ואימפריות פותרות את הבעיות החדשות בזכות מנגנונים בירוקרטיים.

• התיאוריה לא עונה על השאלה המרכזית: לא מדובר בתהליך דטרמיניסטי. עודפי מזון הם תנאי הכרחי ולא תנאי מספיק לקיומם של ממלכות. כדי לשתף פעולה בסדרי גודל כאלו צריך משהו יותר מעודפי מזון.
• מסגרות טבעיות קטנות: משפחות, חמולות, וקהילות קטנות של עד 150 איש, הם אינסטינקט טבעי של בני אדם.

–          הגנטיקה היא לא הסיבה למה שמאפשר לבני האדם לחיות במשותף בסדרי גודל אדירים: שום דבר ב-DNA האנושי לא גורם לבני האדם לשתף פעולה עם מיליונים מהם. לא יכול להיות שזה תהליך אבולוציוני-ביולוגי (זמן קצר מדי למהפכה כזו).

• ·         מציאות מדומיינת: במהפכה הלשונית המציאו בני האדם את היכולת להמציא מציאות מדומיינת וכן קהילות מדומיינות.

מבוא להיסטוריה עולמית: המהפכה החקלאית ומהפכות בהיסטוריה