נושאים בעריכה קולנועית – סיכום

 נושאים בעריכה קולנועית

להבין סרטים : מבוא לאמנות הקולנוע – סיכומים

חיתוך אל מחוץ לסצנה – עריכה קולנועית יכולה "לצאת" מסצנה ולקפוץ אל סצנה אחרת (טכניקת עריכה הנקראת "אינטרקאטינג" – intercutting). על ידי טכניקת עריכה זו ניתן לשלב בין שתי סצנות שונות (המובחנות בזמן ובמרחב) ולהאציל משמעות סימבולית על התרחשות מסוימת או ליצור קשר (אנלוגי למשל) בין שתי סצנות שונות. בקולנוע עלילתי פחות רווח השימוש באינטרקאטינג בכדי לבטא משמעויות סימבוליות (כמו למשל בפורמליזם הרוסי) אך כן מקובל להשתמש בטכניקת העריכה בכדי לקשור משמעויות ממקומות אחרים בזמן לסצנה מסוימת, כמו למשל חזרה אל העבר (פלאש-בק – flash back) או קפיצה קדימה בזמן (פלאש-פורוורד – flash forward). השימוש במונח "פלאש" מבטא את הקפיצה הרגעית למקום אחר לפני החזרה אל הסצנה.

עריכה מקבילה (עריכה צולבת) – עריכה מקבילה (parallel editing) או עריכה צולבת (crosscutting) הן שילוב של שתי סצנות זו בזו, כך שהסרט קופץ הלוך וחזור בין האחת לשנייה. עריכה מקבילה היא חלק מטכניקות העריכה האנליטית. עריכה מקבילה יכולה לייצר הקבלה סימבולית בין סצנות או האצלת משמעות של האחת על השנייה. כמו כן יכולה עריכה מקבילה לייצג שתי סצנות המתרחשות באותו זמן כרונולוגי ובכך לייצר מתח (האם הגיבור הרוכב על סוסו יגיע בזמן להציל את אהובתו שכפותה אל פסי הרכבת?)

סוגי מעברים בין קטעי צילום

מעברים בין שוטים שונים הם סימני הפיסוק של התחביר הקולנועי. מעבר בין שוט לשוט יכול להיות פשוט "קאט" של קפיצה אל התמונה הבאה (שיכולה לשמש לתכליות אקספרסיביות). אולם ישנן טכניקות עריכה נוספת של מעבר בין שוט לשוט:

Fade in  – פייד אין – תמונה ככה ובלתי מובחנת הולכת ומתבהרת לכדי קוהרנטיות.

Fade out – פייד אאוט – תמונה ברורה מתכהה ונעלמת.

Iris in/out – אייריס אין\ אייריס אאוט – נקודה אחת שאליה מתנכזת התמונה או נקודה אחת שממנה היא יוצאת (כמו בסוף סרטים מצויירים)

Dissolve – דיזולב – תמונה אחת מתמזגת בבאה אחריה.

Superimposition – סופראימפוזיציה (שילוב) – חיבור של שתי תמונות שונות בפריים אחת (נעשה על ידי חשיפה כפולה או עריכת מחשב). כך ניתן לחבר שתי תמונות שונות וליצור קשר תמטי בניהן וכן בכדי ליצור אפקטים מיוחדים (ריחוף למשל).

Wipe – וויפ – מגב – תמונה אחת (מהצד או על ציר אנכי) דוחקת את קודמתה החוצה ותופסת את מקומה.

Match cut– חיתוך תואם – חיתוך המקשר מבחינה תמטית או צורנית בין שתי סצנות (למשל: דלת נסגרת בסוף שוט אחד ודלת נפתחת בתחילת השוט הבאה.

Jump cut – ג'מאפ קאט – חיתוך קופצני – קפיצות דרמטיות בתוך הרצף של הסצנה שיוצרות פערים ודיסאוריינטציה של הצופה. ג'אמפ קאט מפר את הרצף והטבעיות של העריכה והוא נפוץ יותר בסרטי אוונגרד.

יחסים גרפיים ורתמיים

עריכה בסופו של דבר משתמשת בשני פרמטרים עיקריים של השוטים: המשך שלהם והתוכן הצורני (האופי הגרפי) שלהם. קצב תחלופת השוטים והמידע הויזואלי שהם מכילים מאפשר ליצור באמצעות עריכה קולנועית קומפוזיציות שונות שיכולות לשרת את מטרותיו של הסרט. חיתוכי השוטים יכולים להיות מהירים מאוד (כמו בקליפים ב-MTV) או איטיים, כמו למשל בסגנון "הריאליזם הפיוטי" של רנואר המתאפיין בשוטים ארוכים מאוד. סרטים רבים עושים שימוש בריתמוס עריכה משתנה בכדי לבטא רגעים שונים בסרט בהתאם לצרכי העלילה.

יחסי צורה וזמן

שוטים רחוקים כוללים יותר מידע ויזואלי מאשר שוטים קרובים ועל כן מקובל להאריך את משך זמן המסך שהם מקבלים. ריימונד ספוסטיסווד הציע את הרעיון של "עקומת התוכן" של הסצנה כנקודה שבה יש לבצע חיתוך – השנייה שבה הצופה קלט את רוב המידע שבשוט.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר:

הכסף או החיים: כמה זה "מספיק"?

כמה כסף זה מספיק בכדי לחיות חיים מאושרים? אם התשובה היא "עוד" אז אין לכם סיכוי, אבל מבט אחר על העבודה והקניות יכול לשנות את זה.