להבין סרטים – סיכום: עריכה אנליטית
להבין סרטים : מבוא לאמנות הקולנוע – סיכומים
הבמאי ותיאורטיקן הקולנוע דיוויד וורד גריפית נחשב לאחד מחלוצי העריכה בקולנוע ואביו המייסד של זרם העריכה האנליטית או העריכה הקלאסית (נקרא גם חיתוך קלאסי). עוד לפני גריפית ידעו במאים לפרק את הסצנה לשוטים נפרדים וחידושו העיקרי של גריפית בתחום הקולנוע היה בנייה של סצנה מכמה קטעי צילום (שוטים) נפרדים באופן שמשרת מטרות אמנותיות ולא רק כטריקים טכניים. לפני גריפית נהגו לצלם סצנות בלונג שוט או מדיום שוט ומהצד (כנקודת מבטו של צופה התיאטרון) אך גריפית גילה כי הוא יכול "להכנס" אל תוך הסצנה ולצלם אותה מזוויות שונות ובכללן זוויות המבט של הדמויות.
סגנון העריכה של גריפית נקרא עריכה אנליטית מכיוון שהוא מנתח את הסצנה למרכיבה. עריכה אנליטית טיפוסית מתחילה כל סצנה בשוט רחב המבסס את הסצנה (שוט מכונן – establishing shot), "כניסה" אל תוך המיזנסצנה לזוויות צילום קרובות יותר ושוב יציאה אל שוט רחב מכונן מחדש (reestablishing shot). עריכה אנליטית קלאסית כמו זו של גריפית בדרך כלל שואפת שהחיתוכים בין שוטים יהיו חלקים וטבעיים ולא ימשכו את תשומת ליבו של הצופה.
העריכה האנליטית מבית מדרשו של גריפית נעשתה לאבן היסוד של הקולנוע האמריקאי שדבק בעקרונות של עריכה אנליטית והפך אותם למעשה לאוניברסליים. עריכה אנליטית מאפשרת פירוט גדול יותר של הסצנה וכן שליטה גדולה יותר בתגובת הצופים אליה. עריכה אנליטית תופסת את הסצנה כסדרה של פרטים שדרך הצטרפותם יחד מהווה את משמעותה של הסצנה.
העריכה האנליטית בעצם עושה שימוש מושכל ו(כיום)קונבנציולי בכלים העומדים לרשותה שכוללים החלפת מקום, קפיצות בזמן, סוגי שוטים, דגשים שונים, סימבוליקה, רפרנסים, אנלוגיות, מטאפורות, תמטיקה ועוד.
העריכה האנליטית היא ה-"לינגווה פרנקה" – השפה המשותפת – הבסיסית של הקולנוע. השפעתו של גריפית וסגנון העריכה האנליטית הפכו לשפה קולנועית אוניברסלית שכמעט כל אדם עלי אדמות מסוגל לקרוא ולהבין. מבחינת זרמים העריכה הקלאסית מאפיינת כמובן את הזרם הקלאסיציסטי בעוד שסרטים יותר פורמליסטים (בעיקר) וכן ריאליסטיים יעידפו סגנונות עריכה שונים
