ניתוח מיזנסצנה: מרחב טריטוריאלי
להבין סרטים : מבוא לאמנות הקולנוע – סיכומים
בניית המיזנסצנה בקולונע אינה תלויה רק באופן בניית הפריים והקומפוזיציה בצורה נעימה או אקספרסיבית אלא גם בדרך שבה מתארגן בתוך האלמנטים הללו סיפור בזמן ובמרחב.
קולנוענים בדרך כלל עובדים על שלושה מישורים ויזואליים: midground– החלק המרכזי של התמונה, forground – החלק הקדמי של התמונה ו-background – הרקע. שימוש בשלושה מישורים אלו במיזנסצנה לא רק מעניק מימד של עומד ונפח אלא יכולים להשפיע אל הקונטרסט הדומיננטי של הקומפוזיציה ולשרת תכליות דרמטיות.
כמות החלל שנכנס אל תוך הפריים ומידת הקירבה של הצופה אל האובייקט הן החלטות מכריעות בבניית הקומפוזיציה והמיזנסצנה שיכולות להשפיע על תגובתו של הצופה לשוט. מידת הדחיסות של האובייקטים בפריים יכולה למשל להעביר תחושה נקייה ורגועה או כאוטית ואקסטטית מכיוון שכבני אדם אנחנו מודעים למרחב הטריטוריאלי שלנו, שמעוגן במוסכמות חברתיות של התנהלות מרחבית, ונחרדים מהפרה שלו. שימוש במרחב מבטא גם יחסי כוח, ואובייקט חזק יותר יזכה ליותר מרחב טריטוריאלי לעומת אובייקטים חלשים יותר שיצטופפו יחדיו (למורה למשל יש יותר מרחב מאשר לתלמידים).
במסגרת החלוקה המרחבית של המיזנסצנה ניתן לצלם דמות מחמישה מצבים עקרוניים. מכיוון שהצופה מזדהה עם מבטה של המצלמה אופן העמדתה ביחס לדמות יכולה להכתיב את יחסו של הצופה אליה:
- צילום חזיתי מלא (full front) – בו הדמות מביטה היישר אל המצלמה. זהו המבט האינטימי ביותר על הדמות המזמין בחינה מקרוב שלה ומציג אותה כפגיעה וחשופה.
- רבע סיבוב (quarter turn) – מבט מזווית קדמית. גם עמדה זו מקנה אינטימיות אך ללא המעורבות הרגשית של הצילום החזיתי המלא
- פרופיל\ צדודית (profile) – מבט מהצד. מרוחק יותר ומאפשר מבט אל הדמות שאינה מודעת שמתבוננים בה.
- סיבוב של שלושה רבעים (three quarter turn) – מבט מזווית אחורית. מרחיק את הדמות מהצופה ויוצר גוון של אנונימיות, אנטי חברתיות וריחוק.
- גב אל המצלמה (back to camera) – צילום מאחור. יוצר תחושת הסתרה ומיסתורין ביחס לדמות שאת פניה אין אנו יכולים לראות.
עיצוב המרחב במיזנסצנה נסמך גם על כמות המידע והאובייקטים שנכנסים לתוך הפריים ומידת הדחיסות שלהם בתוכו. שוטים בעלי פריים הדוק או הדוק-מסגרת (tightly framed) הם שוטים קרובים שמגבילים מאוד את הדמויות בתוכם ויוצרים תחושה קלסטרופובית של כליאה. לעומתם שוטים רחוקים יותר מתירים לדמויות מידה גדולה יותר של חופש ומגבילים אותה פחות (loosely framed long shot).
במאים עושים גם שימוש באובייקטים ניטרליים לכאורה בפריים בכדי ליצור קומפוזיציות בעלות איכותיות הבעתיות, כמו למשל על ידי מסגור הדמות בין כמה חפצים בכדי ליצור תחושה של כליאה.
