ניתוח מיזנסצנה: קומפוזיציה ועיצוב
להבין סרטים : מבוא לאמנות הקולנוע – סיכומים
הקמופוזיציה בקולנוע היא חלק מהמיזנסצנה והיא מתייחסת לארגונן של הצורות, הצבעים, הקווים והמרקמים בתוך הפריים ואת היחסים וההרמוניה בניהם. כעיקרון שואפת הקומפוזיציה ליצור תחושה של איזון בתמונה אך יש בקולנוע יוצאים מן הכלל רבים בתחום זה. הפרת האיזון ופגיעה בקומפוזיציה יכולה לשרת מטרות אקספרסיביות ולהתקשר לתוכן העלילתי של הסרט, כמו שימוש בחוסר שיווי משקל בקומפוזיציה בכדי לבטא רגע דרמטי בסרט.
עין האדם יכולה להכיל 7-8 פרטים בבת אחד אך במקרים רבים מבטה נע בצורה אקראית על פני הפריים ולעיתים נדירות עוצר ונח. לבמאי יש יכולת לשלוט בתנועה הזו דרך "קונטרסט דומיננטי" או ה-"דומיננטה" של הקומפוזיציה. דומיננטה היא אזור בתמונה המושך את תשומת הלב אליו על ידי הנגדה מובלטת (קונטרסט) אם חלקים אחרים של התמונה. דומיננטה כזו יכולה להתקבל בקומפוזיציה דרך שימוש בתאורה המבליטה חלקים מסוימים או בצבע העומד בניגוד לצבעים אחרים בתמונה אך גם מרקמים, קווים וצורות יכולות לשמש בכדי ליצור קונטרסט דומיננטי. במקביל לדומיננטה של הקומפוזיציה העין של הצופה סורקת את "הקונטרסטים המשניים" שמשמשים כאמצעי נגד לדומיננטה ועומדים ביחס אליה. אמן קומפוזיציה מוכשר יכול לבנות אותה כך שתדריך ותקבע את הסדר שבו קולט הצופה את הפרטים השונים בתמונה.
במקרים רבים הדומיננטה מתקשרת אל התוכן העלילתי והדרמה של הסרט, אך לפעמים הדומיננטה היא תנועה במה שמכונה "עניין פנימי" (intrinsic interest) שבונה על הידע של הקהל בכדי למקד את תשומת ליבו באובייקט מסוים (כמו למשל אקדח התלוי על הקיר). תנועה בתמונה היא כמעט תמיד קונטרסט דומיננטי, בתנאי ששאר החלקים בה נותרים נייחים.
הקומפוזיציה יכולה לעשות שימוש באפקטים פסיכולוגיים שונים כמו הנטייה ליחס משקל גדול יותר לעצמים מבודדים מאשר לעצמים מאוגדים ולעצמים הנמצאים בחלק העליון של התמונה יותר מאשר באלו שבתחתיתה. אפקטים פסיכולוגיים נוספים בשירות הקומפוזיציה בקולנוע הם השימוש בקווים בכדי לבטא יציבות (אנכיים או מאוזנים) או אי יציבות (אלכסוניים). קמופוזיציה בקולנוע בדרך כלל שואפת להיות נקייה אך ניתן גם להעמיס אותה בפרטים ויזואליים בכדי ליצור תחושה של כאוס. קומפוזיציה, או דמיון בקומפוזיציה, יכולים לשמש גם בכדי לקשור חלקים שונים בסרט וליצור בניהם חיבור תמטי.
