ההגות הציונית לדורותיה: סירקין ובורכוב
הבעיה המשותפת של סירקין ובורכוב:
- שניהם ניסו להתמודד עם האתגר הבא: רבים מהיהודים חשבו שהסוציאליזם יפתור את המצוקה לבעיית היהודים ע"י האוניברסאליות והא-לאומיות שבו.
- הסוציאליזם לא יושיע את היהודים.
סירקין:
- הסוציאליזם האירופי, אינו מצליח לפתור את בעיית היהודים.
- טיעון תיאורטי: מתייחס לניתוחו של פינסקר, הרואה את האנטי יהודיות כדבר שמלווה את היהודים לאורך כל ההיסטוריה. מסכים איתו.
- סוציולוגי: אין חיידק השונא את היהודים (כמו שפינסקר אמר), אכן יש אנטישמיות בכל הדורות, אך כשבודקים מאיפה היא נובעת, סירקין טוען שהאנטישמיות של המאה ה-19 היא לא כמו האנטישמיות של ימי הביניים. יש סיבה סוציולוגית לאנטישמיות הזו.
- אנטישמיות מודרנית היא מחאה חברתית מעוותת, ולא רק שנאת יהודים. המעמד הבינוני הנרמס ע"י הבורגנות, בעלי האחוזות שירדו מנכסיהם, האיכרים המדוכאים וכו', מתחילים להיות מיואשים. תחושת הקורבן של אלו, הם מה שיוצרים את האנטישמיות.
- ניתוח סוציולוגי הדומה מאוד לתנועת הפאשיזם: הפאשיזם היא תנועה מהפכנית של מעמדות שוקעים ונדכאים. כשעלתה התנועה הפאשיסטית באיטליה, לליברליזם ולסוציאליזם לא היו תשובות מאיפה באה הפאשיזם. במובן זה, חזה סירקין את המקור למשברים של המאה ה-19 וה-20.
- מסקנות הניתוח של סירקין:
– אי אפשר לתת תשובה לבעיות של היהודים בתוך אירופה.
– סוציאליסטים כשרואים את המציאות המזרח-אירופית, מצפים שפועלים יהודים ופולנים יתאחדו נגד הקפיטליסטים.
בורוכוב
- פועל ב1910
- מייסד "פועלי ציון": המפלגה הסוציאליסטית היהודית הראשונה.
- פועלים פולנים שעובדים אצל קפיטליסט יהודי, אינם רואים עצמם כזהים עם הפועלים היהודיים הנמצאים לידם, הם רואים עצמם כמנוגדים ליהודים. לכן, במזרח אירופה כשלו הניסיונות להקים תנועת פועלים כללית. המנצל היהודי, הוא קודם כל יהודי, ואחרי זה קפיטליסט.
- הפרוגרומיסטים לא הבדילו בין היהודים הקפיטליסטים, לבין היותם פועלים.
- · איך להתמודד עם מעמד הפלחים הערבי בארץ: צריך ליצור ברית בין הפועלים היהודיים לבין הפלחים בארץ.
- · הנורמליזציה של העם היהודי:
– תפיסה סוציולוגית של היהודים: המבנה החברתי של היהודים בגולה הוא מעוות. בכל העמים יש פועלים ו-איכרים, יש מעמד בינוני, ויש מעט מאוד אינטלקטואלים.
– ליהודים פירמידה הפוכה: המון אינטלקטואלים, ומעט מאוד איכרים ופועלים. מסיבות סוציולוגיות.
– צריך להפוך את הפירמידה=> ליצור נורמליזציה של העם היהודי.
העלייה השנייה: מוביליות חברתית כלפי מטה:
- ההגירה של העלייה השנייה הגיע לארץ מרקע דומה: המהגרים היו גימנזיסטים, אינטליגנטים, סופרים, עיתונאים וכו'. => אם היו נשארים באירופה, סביר שהיו במעמד הבינוני.
- אנשי העלייה השנייה הגיעו ארצה עם מודעות מכוונת למוביליות כלפי מטה. הם רצו לההפך לפועלים ולאיכרים, כדי שהחברה היהודית תהפוך להיות יוצרת. העלייה השנייה אמרה במוצהר: אנחנו רוצים לרדת למטה. אנחנו בורגנים ורוצים לההפך לפרוליטרים. (בן גוריון: "אני פועל חקלאי"). כולם רצו להיות ב"מעמד" נמוך יותר. אנשים סבלו מהעבודה הפיסית, אבל הם הבינו שזה הכי חשוב.
- היו אינטליגנטים שרוצים להפוך לפרוליטריים ולאיכרים.
- הם "חיפשו" קפיטליסטים שינצלו אותם.
- כך נולד הקיבוץ: לא היו בעלי חוות שינצלו אותנו, אנחנו נעסיק את עצמינו, על בסיס של שוויון והעדר קניין פרטי => כך נוצרו חוות כנרת, דגניה, ועוד.
- הקיבוץ לא היה תוצר של אידיאולוגיה מכוונת. ממש לא. זה היה תוצר של הדינמיקה הכלכלית חברתית של ארץ ישראל שלא היה בא מעמד מנצל קפיטליסטי. ההישג הסוציאליסטי היה ייחוד מאוד. יותר מאוחר גורדון כתב את הערך הרוחני העומד מאחורה.
- לא כל ההישגים הם סוף מעשה במחשבת תחילה: הקונגרס הציוני הוקם מתוך דינמיקה פנימית, הקיבוץ נוצר מתוך מציאות פרגמטית הנענית לצרכים קיימים.
טענות בורוכוב
- כאשר היהודים חוזרים לעצמם, הם גם חוזרים לעמם: חלק מהעם היהודי נשאר בארץ, התנצר, אחר כך התאסלם. חלק מערביי הארץ הם יהודים במקור.
- ניסיון ליצור שיח בין הפועלים היהודים לבין הפלחים הערבים.
- השמורים היהודים של העלייה השנייה: העתק של הערבי. האוכלוסייה בארץ היא לא כל כך זרה לנו.
- אנקדוטה: הדים של יהדות בערביי ישראל
– בן-צבי: היה ארכיאולוג. בשנות ה-20 גילה שבאיזורים של הר חברון יש מספר לא קטן של שרידי בתי כנסת מהמאה ה-5 עד ה-7. אחרי חורבן הבית, לא נעלמו יהודים מן הארץ, היו עדיין יהודים פה. בן-צבי גם מגלה שהמסורות של ערביי הר חברון דומות בכל מיני מובנים לאלו של יהודים.
– שם חברון "חליל" ידיד האלוהים". האולם הגדול ביותר במערת המכפלה, הוא האולם של יצחק. המסורת המוסלמית רואה עצמה כקשורה לאברהם אבל דרך ישמעל וכך הלאה. המקום היחיד שבו במסגד האולם הגדול ביותר הוא לא אולם אברהם (אבינו המשותף), אלא אולם יצחק. יצחק שלא מופיע בכלל במסורת המוסלמית. בן צבי טען: במקום הזה יש מסורת ממש לא הגיונית למסורת המוסלמית => חייב להיות צליל ליסוד היהודי בתוך הערבים האלו.
– השם של ירושלים כ"בית אלמקדס".