ההגות הציונית לדורותיה: הרצל – הקדמה
2 דברים שאנחנו צריכים להתשחרר בהם בדיון בהרצל
- הזקן: הרצל מת בן 44. הוא התחיל לעסוק בפעילות הציונית בגיל 36. בפועל הרצל עסק בציונות 6-7 שנים. הזקן היה סמל לכבוד בקרב היהודים באירופה. צריך "להוריד את הרצל" מהאנדרטה.
- הרצל כחוזה המדינה: הרצל לא היה הראשון (ממש לא) שתמך בהקמת מדינה יהודית בארץ ישראל בעת החדשה. ייחודו של הרצל אינו בהגותו (בספריו: אלטנוילנד, מדינת היהודים: קשה לומר שיש בהם משהו שלא היה בחיבורים אחרים). תרומתו לתנועה הציונית ולחזון הקמת מדינת ישראל של הרצל הייתה בשילוב בין הגות למעשה => הוא היה פעיל פוליטי בתוך העם היהודי ובעולם הבין לאומי יחד עם פרסום ספרותי ופובליציסטי של חזון ציוני.
- משפט דרייפוס: לא משפט דרייפוס הוא שהביא את הרצל להכרה שאירופה לא יכולה לתת תשובה לבעיית היהודים. לפרשת דרייפוס היה משקל בהגותו ותהליך התפתחות תפיסתו של הרצל, אבל זה ממש לא הטריגר האמיתי לכתיבת "מדינת היהודים" או לפעילותו הפוליטית של הרצל. מה כן הביא את הרצל לכתוב את הספרים שלו ולגבש את תפיסתו לגבי פתרון בעיית היהודים דרך הציונות: תהליכים מעמיקים. אבל תהליכים, לא מצטלמים טוב בספרי ההיסטוריה. פרשת דרייפוס, למרות המשקל שבדרך כלל מיוחס לה, היא בסך הכל שולית בביוגרפיה של הרצל.
כללי – הרצל:
- הרצל נולד ב1860 בבודפשט.
- הוא גדל בוינה.
- הרצל כתב יומן מאז התחיל "לבעור" בו הרעיון הציוני. יומן הוא מקור פרובלמטי. אבל בכל זאת בעל משמעות.
- האימפריה האוסטרו-הונגרית:
– וינה (כמחצית מהפקולטות לרפואה ומשפטים יהודים) ובודפסט (1/3 יהודים) שתי הבירות של האימפריה האוסטרו-הונגרית.
– אימפריה משמעותית, הגדולה ביותר באירופה, במשך 500 שנה עד להתפרקותה ב-1918.
– כללה את אוסטריה, הונגריה, צ'כיה, סלובקיה, דרום פולין (גליציה), אוקראינה, רומניה, סרביה.
– 2 מיליון יהודים היו בה.
– הציבור היהודי השתלב שם בצורה מדהימה: יהודים מקבלים תוארי אצולה, משפטנים, אוניברסיטאים וכו'.
– הקיסר פרנץ יוסף מאוד אהב יהודים. כונה הקיר"ו – הקיסר יקום הודו. היהודים כינו אותו אפריים-יוסף. היה נאהב מאוד ע"י יהודים.
זהו האקלים שבו פועל הרצל והרקע לפעילותו האינטלקטואלית והפוליטית
