ההגות הציונות לדורותיה: אליעזר בן יהודה

ההגות הציונות לדורותיה: אליעזר בן יהודה

ההגות הציונית לדורותיה

אליעזר בן יהודה (אליעזר פרלמן במקור)

  • אליעזר בן יהודה הוא איש אודסה.
  • רופא, בילה קצת באלג'יריה.
  • "מחיה השפה העברית": נכון אך לא מדויק.
  • ספרות ופובליציסטיקה עיברית הייתה מאוד פופולארית במאה ה-19
  • בן יהודה רוצה להפוך את העברית למדוברת.
  • יש הטוענים: היישוב היהודי במאה ה-19 ברגע שיהיו בארץ ישראל ברור שיצטרכו לדבר עברית.
  • בשנות ה-80 אחרי המהומות כותב בן יהודה מאמר בעיתון "השחר" של סמולנסקין:

–          לפי בן יהודה יש כמה שנים ספרות עברית, אבל אין עד היום סופר עברי גדול שיכול להיות בליגה של העולם כולו.

–          הספרים האלו הם רומנים במודל אירופי ונושאים של רומנים אירופאים.

–          הספרות העברית היא "מזוייפת" – היא לא מספרת את המציאות כפי שהיא: הרומנים העבריים מתייחדים בכך שהאב והבן רבים על מסורת וקידמה בעברית יפה. הבחור מחזר אחרי הבחורה בשיר השירים. אבל בפועל בעולם הם מדברים בשפה המקומית.

  • בן יהודה רוצה ספרות עברית טובה => צריך לדבר עברית => צריך יישוב של יהודים.
  • בנו של בן-יהודה: איתמר בן אב"י מוכרח לדבר רק עברית. הילד העברי הראשון. אליעזר בן יהודה מוכיח שאפשר לדבר בעברית כבר מהתחלה.
  • משפיע פוליטית על הקמת בתי ספר בעברית ולא רק בשפות אחרות.
  • מתנגדים לבן-יהודה: החרדים מתנכלים לו.
  • בן יהודה מפרסם את המילון העברי המודרני: כל מילה והשימוש הרלוונטי לה.
  • בן-יהודה מנסה לחדש מילים: משקפיים-בתי עיניים, טלפון=שח-רחוק.
  • מילים חדשות מן הערבית: רשמי, שחקן, מרכז.
  • מבטא מזרחי לעברית: רב היהודים מדברים במבטא אירופי-יידישי. אליעזר בן-יהודה אומר: אנחנו חוזרים למזרח, ואנחנו רוצים לדבר איך שדיברו אבותנו => יהודים אשכנזים שמתחילים לדבר עיברית במבטא מזרחי.
  • כל הספרות העברית באירופה (כולל ביאליק) נכתבת במצלול של ההברה האשכנזית. כשהיגעו לפה היה להם משבר גדול.
  • "שחקי שחקי בחלומות" – אין לזה היום מקצב אבל באשכנזית יש.

חנה ארנדט על הזכות לזכויות

מהי הזכות הבסיסית ביותר שיש להעניק לכל אדם? הפילוסופית חנה ארנדט על הפרדוקס של זכויות האדם ועל הזכות לקבל זכויות.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: