מרטין היידגר – מבוא

מרטין היידגר – מבוא

ביוגרפיה של היידגר

  • מרטין היידגר 1889-1976
  • נולד בעיירה קטנה.
  • משפחה קתולית דתית (יותר מאוחר נהיה פרוטסטנטי).
  • מתחיל ללמוד תיאולוגיה, אחרי זה פילוסופיה, קצת מדעים (מתמטקה, פיסיקה)
  • כותב את הדוקטורט אצל הוסרל: גישות שונות למושג השיפוט.
  • מ-1919 הוא האסיסטנט של הוסרל.
  • מ-1923 מקבל משרה באוניברסיטת וורבורג.
  • "הוויה וזמן" נכתב תחת לחץ: הוסרל מעוניין שהיידגר יחליף אותו. בגלל שהיידגר עוד לא כתב שום דבר רציני (נכון ל1927), מופעלים עליו לחצים והוא כותב את "הוויה וזמן".
  • הויכוח בדאבוס בין היידגר לקאסירל: ב-1929 בעיירה דאבוס (עיירה של חולי שחפת), התקיים ויכוח על קאנט (היו בויכוח לוינס, קרנפ ועוד סלבס). היידגר תקף אותו וקסירל הגן עליו.
  • היידגר הצטרף לנאצים.
  • בתום המלחמה, היידגר עובר את תהליך הדה-נאציפיקציה ומחליטים שהוא לא יכול להמשיך ללמד. ב-1950 מאשרים לו לחזור וללמד בוייבורג.
  • כתב המון, פרסם מעט.

שאלת ההוויה – הקדמה:

  • ·         השאלות האונטולוגיות הרגילות שעלו בפילוסופיה: האם ישים מסוג מסויים קיים או לא? אלוהים קיים? עצמים כמו שולחנות כסאות וכד' קיימים או שיש רק אטומים?
  • שאלת ההוויה של היידגר עוסקת ב"מזה להיות?" (ולא בשאלות על ישים אונטולוגיים)
  • תשובה אפשרית: להיות זו תכונה המשותפת לכל הישים (היידגר נגד)
  • אריסטו – היש אינו תכונה משותפת: מזה להיות יש? התשובה של אריסטו: "היש נאמר באופנים רבים"=> יש קושי לחשוב על ההוויה כתכונה המשותפת לכל היישים.

–          מה מבדיל בין דברים?

–          כשחושבים על תכונות של הדברים, יהיה קשה לחשוב על הוויה.

–          יש שני אופנים: אופן של להיות מצע, ואופן של תכונות הדברים.

–          הקטגוריות של אריסטו הם אופנים שונים בדרך שדברים יכולים להיות.

  • הסופיסטן של אפלטון: אפילו בסופיסטן של אפלטון יש אינטואיציה לביקורות הזו.

השאלה של הפילוסופיה של היידגר – שאלת ההוויה:

  • מה המובן של להיות? – נשאל באופן רפלקטיבי: היידגר לא שואל "מזה להיות?", הוא שואל "מה המובן של להיות?" => השאלה נשאלת באופן רפלקטיבי: מה המובן של להיות שלפיו אתה עושה את ההבחנה בין כן הווה לבין לא הווה.
  • השאלה של היידגר יכולה להיתפס כמטה-אונטולוגית: איך אני מבין משהו כקיים. (אצל היידגר שאלת ההוויה והבנת ההוויה כרוכים אחד בשני).
  • אפשרות א': להיות=מושג של אידאה כללי המשותף לכל היישים. (אולם, על פי היידגר, הוויה לא נראית כמושג האפשרי על פי הפשטה באופן אמפירי מהישים הקיימים).
  • אפשרות ב' – עמדה נטורליסטית: קובעת שלהיות זה להיות אובייקט חלל-זמני, מה שקיים הוא משהו המקשר קשר סיבתי עם דברים אחרים, מה שלא קיים לא מקיים קשר סיבתי.
  • אפשרות ג' – נפוצה בימי הביניים: הקשר בין בורא לנברא. כל דבר הוא בורא או נברא
  • הבחנה בין יש לבין הוויה: הוויה נתפסת כאפריורית ויש נתפס כמוחשי. לא ניתן לעשות רדוקציה של אחד על השני.

מדוע לחזור אחורה: אחרי שעברנו מאונטולוגיה לאפיסטמולוגיה, מדוע לחזור לאחור?

  1. 1.       הביקורת על הפסיכולוגיזם: ביקורת הוסרל ואחרים מוליכה לרעיון שהיישים השונים בעולם מתפצלים ל-3 תחומים:

א.      התחום הנפשי

ב.      התחום הפיזי

ג.        התחום הלוגי

לאור הרעיון שיש 3 תחומי ישים (יש גם תשובות אחרות, אבל החלוקה ל-3 היא אחת מהן) שונים ולאור הביקורת על הפסיכולוגיזם, השאלה האונטולוגית עולה מחדש אצל היידגר.

  1. 2.       פילוסופיה כמדע חמור: הוסרל טוען שצריך לעשות פילוסופיה כמדע חמור ראשוני ללא הנחות מוקדמות.

–          הפילוסופיה של הוסרל היא אפיסטמולוגית: חקירת אופני ההינתנות של הדברים.

–          היידגר לא ישלול את הוסרל אבל יגיד שהשאלה הראשונה שמן הראוי לחקור היא שאלת ההוויה ולא שאלת ההכרה.

–          לפי היידגר כל מדע חייב לחקור מהו אותו יש שאותו הוא חוקר.

–          הפוך למהלך הכללי של ההיסטוריה של הפילוסופיה: מאפיסמולוגיה => לאונטולוגיה.

–         הדרך לבסס מדע ראשוני חייבת לעסוק במובן של להיות ולא בהכרה.

–          הצורך לשוב לשאלת ההוויה אבל בדרך דיון פנומנולוגי (מה המובן של להיות, ולא מזה להיות. המילה מובן כאן מסמלת את דרך הדיון הפנמנולוגית).

  1. 3.       אימוץ אלמנט האינטואיטיביות: שאלת מובן ההוויה, היא שאלה שמבחינה אינטואיטיבית האדם עוסק בה כל היום ומבחין בין דברים קיימים ולא קיימים.

–         מצד שני כשמתחילים לחשוב עליה באופן תיאורטי, באופן מושג, באינדוקציה, מאוד קשה להבין אותה.  

–          דומה למושג הזמן: כשאני לא חושב עליו ברור לי מהו, כשאני מתחיל לחשוב עליו אני מתחיל להתבלבל.

–          בשאלת הזמן זה לא נורא, בשאלת ההוויה אני לא יכול לשרוד בלי להבין אותה.

–          אימוץ האינטואיטיביות, המיידיות, הבלתי מתווכות, החוויה (מובן – מילה המסמלת את הרעיון של אופן הינתנות בלתי מתווך ולא של לחשוב על), מהוסרל כדי להבין את שאלת ההוויה.

הקשר בין היידגר להוסרל: חקירה אונטולוגית ברוח הפנמנולוגיה (וכוללת אלמנטים אפיסטמולגים)

  • פילוסופיה כמדע חמור.
  • ביקורת על הפסיכולוגיזם
  • אינטואיציה: יש משהו בחקירה הפנמנו לוגית שהיידגר מאמץ – ההינתנות באופן מיידי.

ראו גם:

הפילוסופיה של מרטין היידגר – מבוא

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: