אריסטו: חיי העיון והאושר המושלם ביותר לאדם
אריסטו שואל איך האדם מגיע לדברים שמביאים אותו למצב של השלמות הגדולה ביותר?
בעיני אריסטו חיי העיון הם האושר המושלם
"ואם האושר הוא פעילות בהתאם לסגולה טובה, מסתבר שתהא זו פעילות לפי המעולה שבסגולות… פעילות זו עיונית"
בחינתנו באתיקה את החיים הפוליטיקה כמעט לאורך כל הספר של אריסטו. בכל זאת יש משהו נעלה יותר מהפוליטיקה. יש לה חשיבות, אך יש משהו מעליה. הפילוסופיה עדיין נותרת עליונה.
החיים העיוניים על פי אריסטו
- 1. השכל הוא המעולה שבכוחותינו
אריסטו מבחין בין שכל עיוני ומתבונן בדברים נצחיים לשכל מעשי העוסק בדברים הקשורים לעולם שלנו. השכל העיוני הוא עדיף על המחשבה המעשית.
- 2. פעילות השכל היא הרצופה ביותר
(השכל העיוני) הגוף מתעייף מהר יותר כשמעורבים בדברים פיזיים. כאשר המחשבה היא דבר שניתן לעשות שעות רבות לפני שמתעייפים והיא רציפה הרבה יותר.
- 3. הפעולה הנעימה ביותר בתחומי הסגולה הטובה ביותר
אריסטו טוען כי באופן עמוק האפשרות לשבת לחשוב ולהתבונן הדברים מביא סיפוק לאדם בתור אדם.
- 4. הכי הרבה הסתפקות בעצמו
לדעת אריסטו הפילוסוף תלוי אך ורק בעצמו בניגוד לכל השאר. הוא אינו תלוי באף אחד אחר מלבד מחשבתו. יש תלות אחרת כדי לעשות דברים בסיסיים, אך הוא עצמאי לעיוניו.
"חכם יכול בינו לבין עצמו להתמסר לעיונו וככל שהוא יחכם יותר, יהיה יותר מסוגל לכך"
ככל שעוסקים יותר במחשבה, מצליחים יותר בה. אריסטו סבור כי כל שלב בחוכמה נותן לך יותר.
- 5. הכי הרבה פנאי ושלווה
לא צריך לרוץ למלחמות ואסיפות שונות. הפילוסוף שולט בחייו ולא תלוי באחרים.
"אזי תהיה פעילות זו אושרו המושלם של בן האדם, בתנאי שתזכה גם לאורך ימים"
"אולם אורח חיים שכזה נעלה הוא ממה שניתן לבן אדם, שלא באשר הוא אדם יחיה חיים כאלה אלא באשר מצוי בו מה שהוא אלוהי"
בעבור אריסטו מדובר בסמל כלשהו, ולא האלוהי כאל כשלעצמו. לא מדובר על אלים. אלוהי כתכונה.
"ככל שהדבר הוא בידו חייב אדם לעושת את עצמו לבן אלמוות ולהתאמץ על שיוכל לחיות בהתאם למעולה שביסודותיו. … וזהו. לגבי האדם אורח החיים שלפי השכל, כאשר השכל יותר מכל דבר אחר – הריהו האדם עצמו"
גם אפלטון מגיע למסקנה זהה – התבונה הופכת את האדם לאדם באופן המלא ביותר. אריסטו אומר שהמעולה ביותר ביסודות האדם הוא השכל והחוכמה.