בירוקרטיה קומוניסטית ופוסט-קומוניסטית

בירוקרטיה קומוניסטית ופוסט-קומוניסטית

מבוא לפוליטיקה השוואתית -סיכומים

    בעולם הקומוניסטי הבירוקרטיה התרחבה לתוך החברה האופן רחב וחסר תקדים. הבירוקרטיה הקומוניסטית והמערכת הפוליטית היו משולבות מתוך מטרה לחולל שינוי חברתי בחברה הסובייטית ולבנות חברה חדשה. על מנת לעשות כן ביטלה המדינה את המגזר הפרטי. הכל הפך לציבורי ומכאן הגודל והעוצמה של הבירוקרטיה.

     המפלגה שלטה בבירוקרטיה כמו שהיא שלטה בצבא – מינוי אנשים מהמפלגה לעמדות מפתח, ופיקוח על שאר המינויים כמינויים של נאמני המפלגה. חוסר נאמנות למפלגה תוגמל על ידי סנקציות חריפות ביותר לרבות מוות. לפיכך הבסיס לניהול הבירוקרטיה העצומה היה הפחד.

    בשל סיבה זו, והעדפת הנאמנות למפלגה ובניית החברה החדשה על הישגיות , השחיתות והנפוטיזם היו נחלת הכלל בבירוקרטיה הסובייטית. המיומנות היחידה החשובה לאיש הבירוקרטיה הייתה היכולת לשרוד באופן פוליטי ולא המיומנות המקצועית של התחום עליו היה מופקד האיש .

   קריסתה של ברית המועצות הביא גם לקריסת הבירוקרטיה שהייתה משולבת במדינה. המאבקים בין הפוליטיקאים השאירו זמן מועט לפיקוח על הבירוקרטיה. ללא פיקוח המפלגה וללא פיקוח המדינה ניצלו חבריה את עמדתם  על מנת להשתלט על משאבי המדינה, ולקדם את ענייניהם האישיים. השוחד והשחיתות רווחו.

    חולשתה של הבירוקרטיה משפיע לרעה על ההתפתחות הכלכלית של המדינה. התפתחות כלכלית צריכה תמיכה של הבירוקרטיה על ידי יכולתה לקבוע כללים מחייבים, לאכוף עמידה בחוזים, והעמדת תשתית מתאימה להעברת סחורות.

     ישנן מדינות פוסט קומוניסטיות אשר המעבר משיטת שלטון אחת לאחרת לא לווה בקריסה מוחלטת של המערכת הבירוקרטית. הסיבות לכך הן:

1. ניסיון קצר יותר תחת משטר קומוניסטי
2.  התייחסות לקומוניזם מאז ומעולם כשיטה כפויה על ידי ברית המועצות.
3.  רצון להתקבל לאיחוד האירופי
4.  בירוקרטיה פחות אוטוריטרית יחסית תחת משטר ברית המועצות
5.  התפתחות בכלכלה גם כאשר היה משטר קומוניסטי.

 

בירוקרטיה קומוניסטית ופוסט-קומוניסטית