בירוקרטיה ייצוגית

Recruitment & the representative bureaucracy

 מבוא לפוליטיקה השוואתית -סיכומים

המעבר מאדמיניסטרציה ציבורית אישית לבירוקרטיה שינה את שיטת הגיוס. מגיוס על בסיס אישי לא פורמלי, הפך הגיוס לבירוקרטיה לגיוס תחרותי על סמך כישורים וקריטריונים פורמליים . הכישורים הנדרשים לשירות הציבורי משתנים ממדינה למדינה.

Unified (or generalist) bureaucracy בירוקרטיה מאוחדת או מוכללת– גיוס כללי לשירות הציבורי ולא לתפקיד מסוים. היכולות הנדרשות הן אינטליגנציה, השכלה ומיומנויות תקשורת עם אנשים אך לא ידע בתחום ספציפי. השייכות לבירוקרטיה היא carrier based. בריטניה היא דוגמא קיצונית לצורת בירוקרטיה זו.

Department (or specialist) bureaucracy – בירוקרטיה ממודרת או ממוקצעת– גיוס אנשים בעלי ידע ייחודי למחלקות ספציפיות. השייכות לבירוקרטיה היא job based. צרפת היא הדוגמא לצורת בירוקרטיה שכזו.

    חלק מהבירוקרטיות ה"כלליות" מאופיינות במספר גבוה של עובדים המתמחים במשפטים. בגרמניה 60% מעובדי השירות הציבורי הם עו"ד, לעומת 20% בארצות הברית.

    הגיוס לבירוקרטיה "מקצועית" שכיח במדינות בהם המדינה היא חלשה יחסית, ואשר הסטטוס של הבירוקרטיה אינו גבוה כמו במדינות בהם השירות הציבורי נתפס כיוקרתי. ארצות הברית ניו זילנד וגרמניה הן דוגמאות לכך.

     המאפיינים הסוציולוגים של חברי הבירוקרטיה אינם שונים בין 2 צורותיה. חברי הבירוקרטיה אינם מייצגים כתמונת מראה את החברה בה הם פועלים. בעולם המערבי חברי הבירוקרטיה הם גברים משכילים, מרקע עירוני, מהמעמד הבינוני ו/או הגבוה, לעיתים גם ממשפחות שעוסקות או עסקו בשירות הציבורי. לטענת החוקר האמריקאי קינגסלי, עובדה זו מנפצת את המיתוס כאילו בירוקרטיה אינה מייצגת אינטרסים של קבוצה מסוימת. קינגסלי המשיג את המושג "בירוקרטיה ייצוגית".

Representative bureaucracy – השירות הציבורי מגויס מכל הקבוצות באוכלוסייה ולפיכך הוא ינקוט במדיניות רספונסיבית לכלל הציבור. בשל כך הבירוקרטיה הייצוגית היא דמוקרטית.

Passive representation – תאימות בין הפרופיל הדמוגרפי של החברה ושל הבירוקרטיה.

 Active representation – שירות ציבורי אשר מקבל החלטות זהות לאלו שהיו מתקבלות על ידי בירוקרטיה ייצוגית.

    למרות הרקע הסוציולוגי המשותף של חברי הבירוקרטיה, לא ניתן לאמר כי הוא משפיע על קבלת החלטות בכוון כזה או אחר. מחקרים הוכיחו כי ראשי הבירוקרטיה נוטים לאמץ גישות מרכזיות. מחקרים שנעשו לאחרונה מראים כי לדור החדש של הבירוקרטיות יש נטייה לתפיסות ימניות של שמרנות בניגוד לעמדות הדור המבוגר, בני אותו מעמד. מחקרים אלו מוכיחים כי המעמד אינו יכול להוות כלי באמצעותו תצפה פעילות הבירוקרטיה.

   ישנם 3 טענות אשר מוכיחות את השתקפות החברה בבירוקרטיה:

1. עובדי ציבור אשר עבודתן קשורה מעורבת בקשר ישיר עם קבוצות שונות באוכלוסייה מיטיבים לעשות את עבודתם כאשר הם משתייכים לאותה קבוצה חברתית.
2.  שירות ציבורי אשר מורכב באופן מאוזן מחברי הקבוצות השונות באוכלוסייה יכול להיות גורם מייצב בחברה שסועה.
3.  שירות ציבורי המורכב מנציגים של כל קבוצות האוכלוסייה יכול להקל על המתח שבין השלטון והבירוקרטיה בכך שכל חלקי הציבור נוטלים חלק בהחלטות המתקבלות.

תפיסה זו הביאה לשינוי יזום של הרכב הבירוקרטיות בשנות ה – 70 וה – 80 בארצות הברית ובמדינות אחרות.