בירוקרטיה
מבוא לפוליטיקה השוואתית -סיכומים
בירוקרטיה (הגדרה מילולית)– שלטון המנהלים. הכוונה האמיתית היא לכך שעובדים שכירים של המדינה עוסקים בפרטים של מעשי הממשל, מייעצים, מבצעים. המנהל הוא חלק בלתי נפרד מהמשטר המודרני וזה מתקשר לתיאוריות של גלנר על היווצרות המדינה. גלנר אומר שעל-מנת לאפשר התארגנות הנדרשת מחברה תעשייתית , נוצרה המדינה. המדינה מאפשרת לחברה גדולה תעשייתית לתפקד. נדרש תיאום רב יותר ונדרשים הבהרות ותיאומים של דברים, המדינה נוצרה ע"מ לאפשר את זה. צריך מנהל כדי שבעיר מסוימת יוכלו לייצר נעליים ובעיר אחרת חולצות ובכפר ייצרו אוכל וניתן יהיה להעביר בין המקומות את הדברים האלו. המדינה נועדה לאפשר תיאום בסדר גודל אחר והתיאום הזה נעשה ע"י הבירוקרטיה. גם אצל מרקס המדינה המודרנית חייבת את המנגנון הבירוקראטי הזה שמשרת את הבורגנות.
מנקודת מבט דמוקרטית אחת הבעיות עם הבירוקרטיה במדינה המודרנית היא שהבירוקרטים אינם נבחרים וכך לא ניתן להבטיח שהם יהיו נאמנים לציבור. יש כאן בעיה של הענות, לגיטימציה ושל יעילות. אין שוק תחרותי ולכן היעילות יורדת. הבעיות האלו נובעות מעצם האופי של הבירוקרטיה.
קשה לומר מי שייך לבירוקרטיה. כשמדובר על המגזר הציבורי מדובר בכל מי שמקבל משכורת מהמדינה. כשמדברים על מנהל, מורים למשל לא נכללים במנהל. המנהל כולל צמרת שכוללת כמה אנשים שעוסקים בייעוץ ובקשר עם הדרג הפוליטי. רוב המנהל נמצא מתחתיהם, בשטח. הם עובדים במעשה היומיומי. אין הפרדה בין המנהלי לפוליטי ויש עמימות וחפיפה משום שלא ניתן להפריד לחלוטין בין אמצעים למטרות, בין עובדות לבין ערכים ולכן נוצרת החפיפה. צמרת המנהל הציבורי מאוישת בצורה שונה במדינות שונות. לפעמים מדובר באנשים שהוכשרו לשם כך וזו הקריירה שלהם. הפוליטיקאים באים והולכים והם נשארים שם, זה המודל האנגלי. לעומת זאת יש מודלים שבהם אנשים באים והולכים עם חילופי ממשל וזה נהוג בארה"ב. מודל זה בעייתי משום שיש בעיה של התמקצעות וגם אנשים יכולים לשרת אינטרסים פרטיים משום שהם באו מהשוק הפרטי והם חוזרים אליו. כמו כן, יש פוליטיזציית יתר של הממשל.