קבוצות אינטרס: פלורליזם וקורפרטיזם – סיכום

פלורליזם מול קורפרטיזם

פלורליזם וקורפרטיזם שני סוגים של מערכות אינטרס, שבה יש הגיון מעבר לאינטרסים של המרכיבים שלהם. המערכת הפלורליסטית מזוהה עם ארה"ב והקורפרטיזם מזוהה עם יבשת אירופה.

במערכת פלורליסטית יש הרבה מאוד קבוצות אינטרס ובכל סקטור יש מספר קבוצות אינטרס. אין ארגוני צמרת וקבוצות חדשות יכולות להיכנס. הממשלה משפיעה על המדינה שמגיבה על הלחצים. המדינה היא בסה"כ זירה של תחרות בין קבוצות.

קורפרטיזם מדבר על מערכת של קבוצות אינטרס שפועלת ע"י מו"מ בין הממשל לבין ראשי קבוצות צמרת (peak groups). כל סקטור ייוצג ע"י קבוצה אחת ולא ע"י קבוצות רבות. הדוגמא המוכרת בישראל, זה מה שנקרא עסקאות חבילה. נציגי ההסתדרות, מעסיקים והאוצר היו סוגרים עסקה. דברים אלו נעשים במקומות שבהם יש ארגונים מפותחים וחברות צפופה. המדינה היא לא זירה אלא מנהיגה באופן פעיל, מתווכת ומתאמת. הקורפרטיזם אופייני למדינות סקנדינביה.

סיכום– בפלורליזם יש ריבוי של קבוצות שמייצגות את אותו אינטרס, יש הרבה איגודי עובדים שלא מאוגדים באופן ברור וחזק תחת קורת גג אחת. בקורפרטיזם יש ארגון אחד שמייצג את רוב העובדים, ארגון מעסיקים גדול. בפלורליזם החברות היא וולנטרית בעוד הקורפרטיזם החברות היא מחויבת או כמעט מחויבת. בפלורליזם הצפיפות של החברות נמוכה יותר. במודל הפלורליסטי המערכת מאוד מבוזרת בעוד הקורפרטיסטית היא ריכוזית. בפלורליזם יש הבחנה ברובה בין האינטרס של הקבוצות לבין אינטרס הממשלה. בקורפרטיזם יש ערבוב.

כיום כוחו של הקופרטיזם בירידה. הטענה הבסיסית היא שהמודל הפלורליסטי משחק לידיים של המעטים בעלי העוצמה. אך למרות הכל, הקורפרטיזם מייצג שכבות יותר רחבות באוכלוסיה ומאפשר יותר איזון של עוצמה בין מעסיקים למועסקים.

פוליטיקה השוואתית  -סיכומים

מערכת פלורליסטית – יש בה הרבה מאוד קבוצות אינטרס – אפילו בכל סקטור. אין קבוצה אחת שמייצגת סקטור שלם – אין ארגוני צמרת… קבוצות חדשות יכולות להכנס בקלילות.. החברה משפיעה על המדינה ואילו הממשל מנסה לרצות את האזרחים ß המדינה היא זירה לתחרות בין קבוצות.

    יש פה ריבוי של קבוצות אשר מייצגות את אותו האינטרס. החברות בארגונים הללו היא וולנטרית. זוהי מערכת יחסית מבוזרת, לא ריכוזית. יש אבחנה ברורה בין האינטרס של הקבוצות לאינטרס של הממשלה.

קורפרטיזם – מערכת קבוצת אינטרס שבעיקרה פועלת על ידי משא ומתן בין הממשל לבין ראשי קבוצות צמרת (PICK GROUPS) – קבוצות שיכולות להיות פדרציות של ארגונים (דוגמא הבולטת ביותר – ארגוני עובדים). כל סקטור מיוצג על ידי קבוצה בולטת אחת.

    יש פה ארגון צמרת אחד אשר מייצג סקטור מסוים ß על פי רוב החברות בארגון היא מחויבת או כמעט מחויבת. יש פה ערבוב של האינטרס של הממשלה והאינטרסים של הקבוצה – הרבה בגלל שיתוף הפעולה עם הגורמים הממשלתיים. הצפיפות בו גבוהה.

דוגמא בולטת בישראל – עיסקאות החבילה. ארגוני ההסדרות והממשלה היו סוגרים עיסקאות כוללות… ניתן לעשות רק כאשר הארגונים הם חזקים… כאן המדינה לא נתפסת כזירה – היא מנהיגה באופן פעיל – היא מתווכת ומתאמת… הקומפרטיזם אופייני למדינות סקנדינביה…

המצדדים בקורפרטיזם, טוענים שדווקא הוא מהווה חלק מחברה הסכמית. במודל הפלורליסטי, רק בעלי עוצמה מעטים מרוויחים מהתחרות החופשית.  המודל הפלורליסטי משרת את האינטרסים של שכבות רחבות יותר באוכלוסייה… גורם לאיזון של העוצמה בין המעסיקים למועסקים…

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

חמש שאלות לזיהוי חרטטנים

חמישה כללי אצבע שיעזרו להם לזהות חרטא כשאתם פוגשים אותה ולהתמודד עם טענות ומידע שמוצג בפנינו. המדריך להמנעות מחרטטנים

להשתפר: