פוליטיקה השוואתית: משאל עם

משאל עם ( referendum , plebiscite ): מנגנון לקבלת החלטות אשר בו מכריעים האזרחים בחלופות מדיניות.על פניו מדובר במכשיר של דמוקרטיה ישירה.

משאלים כאלו נעשים בד"כ לשם קבלת לגיטימציה.פעמים רבות עורכי משאלי העם מבצעים משאל עם לשם "שכנוע" של גופים אחרים לקבל על עצמם את קבלת ההחלטה. נערך משאל עם שעצם הנטיה בו מאלץ את הגופים המתנגדים לתמוך בהחלטה.מוטיבציה נוספת היא עקיפת גוף אחר ,לדוג' את הפרלמנט בקבלת החלטת שינוי שיטת הבחירות (כמו בניו זילנד).משאל עם מאפשר בידוד סוגיה אחת מתוך רבות ומשמש פעמים רבות ככלי פוליטי למיקוח ,דוגמאת משאל עם בנושאים שונים לפני בחירות,הקמת קואליציה וכו'.

במשטרים אוטוריטרים נערכים משאלי עם לשם הצדקת שלטון המנהיג ,במשטרים אלו יש בדר"כ רוב מוחץ לשלטון. לעיתים משאל עם מעוגן בחוקה לשם קבלת החלטה בנושא מסוים (כמו באירלנד).ישנו מצב בו בנושא מסוים,אין הכרח חוקי,אך ישנה החלטה ממשלתית לביצוע משאל כזה.ישנה אפשרות של דרישה אזרחית למשאל עם בנושא מסוים ,או לשם המשך כהונה של גוף מסוים( re-call ).

במשאל עם באיטליה ניתן רק לבטל או למחוק חוק או גוף ולא ניתן ליישם את המשאל, כאן תפקידו הוא לעודד פרלמנט לפעול בנושא מסוים ולא כדי להחליט בעצמו.

משאלי עם נערכים לרוב על נושאים חוקתיים (לרוב שינוי שיטת בחירות),נושא של ריבונות (הצטרפות לאיחוד האירופי לדוג'),נושאים מוסריים (גירושים,הפלות במדינות קתוליות). בשוויץ נערכים משאלי עם רבים בכל רמות הממשל ,הקנטון,הפדרלי,הלאומי. בארה"ב לא היה משאל ברמה הפדרלית ,כך גם ביפן וגרמניה. כיום ישנו שימוש די מוגבר במשאלי עם ככלי דמוקרטי לאחר ששנים רבות הוא נתפס כמכשיר אוטוריטרי.

משאל עם הוא מכשיר רובי –הרוב רומס בהחלטתו את החלטת המיעוט ולכן אינו ליברלי.ישנם גם משאלי עם מייעצים ואינם מחייבים אך השלטון אינו מעז להתנגד לתוצאותיו.ישנו מקרה יחיד כזה בשבדיה בנושא צד הנהיגה בכביש.

ישנה אופציה לפנות לביה"מש לשם הגנה על החלטת המיעוט אך כך פוגעים בלגיטימציה של בית המשפט. משאל העם,אם כן, הוא מסוכן ובעייתי, במיוחד בחברה אשר יש בה סקטורים רבים ומיעוטים.

שימוש במשאל עם הוא הוספת שחקן בין מקבלי ההחלטות, מה שעל פניו נראה ליברלי.אך יכול להיות מצב בו ההחלטה שתתקבל לא תהיה ליברלית ותפגע בפרט.

במשאל העם מכניסים שחקן נוסף למערכת מקבלי ההחלטות – הציבור באופן בלתי אמצעי. כאשר אנו מפזרים עוצמה זה לכאורה דבר טוב – איזונים ובלמים. היכן הבעיה? ובכן, העם הוא לא עוד שחקן. הוא המחליט הראשון והאחרון – הוא הריבון. אי אפשר להתנגד לו. זהו לא מכשיר ליברלי, אלא מכשיר דמוקרטי.

אלמנטים נוספים: א) שאלת העיתוי של משאל העם – התוצאה תלויה הרבה מאוד פעמים בעיתוי ב) פעמים רבות, הציבור אינו מכיר את הנושאים הרלוונטיים במידה מספיק טובה. עם זאת, יש לציין כי פעמים רבות לנבחרי הציבור אין ידע \ יכולת \ הבנה, שאין לאזרחים מן השורה.

לפי דעתו של רהט, אי אפשר להשתמש בכלי הזה בישראל, אלא אם כן מדובר בנושא חוקתי (קרי, קבלת חוקה).

בישראל יש חוק, שקובע שאם מבטלים את החלת המשפט, השיפוט והמנהל של מדינת ישראל, צריך לבצע משאל עם: מדובר על שטחי רמת הגולן וגם (ככל הנראה) מזרח ירושלים. אבל כתוב בחוק שיש צורך לעשות חוק, שנוגע למשאל עם – איך מקיימים אותה – באיזה אופן. עד שהחוק הנוגע למשאל לא יחוקק, החוק הראשון לא יכנס לתוקף. המכשיר לא נקבע באופן כללי ß התפיסה לגבי משאל העם הוא שהוא כלי אשר משמש את הרוב בכדי לדרוס את המיעוט. בישראל יש בעיה מסוימת, שכן חלק מהאזרחים מייחסים חוסר לגיטימציה לאזרחים אחרים.

משאל העם הוא הבעת דיעה ישירה של האזרחים ואמורה לתת לגיטימציה להחלטה. זו החלטה ישירה, בלתי אמצעית, של הריבון.

הבעיה היא של כללי המשחק. כאשר המשאלים הם אד-הוק ß מכשיר שנקבע כל פעם לצורך החלטה מסוימת, ניתן לעשות מניפולציה לכללי המשחק, אשר יכולים להטות את התוצאות. פעמים רבות, עם זאת, הפוליטיקאים לא מצליחים לבצע את המניפולציות בציבור.

שאלת הרוב – אפשר לקבוע, שמשאל העם השאל תעבור ברוב פשוט. הנימוק נגד רוב פשוט – יכול להיות רוב זמני. הנימוק נגד רוב מיוחד – יכול לדכא את המיעוט או לתת כוח לקבוצה מסוימת, המהווה מיעוט (שתי אפשרויות).

• שאלת העיתוי של משאל עם, כפי שהוזכרה לעיל, היא שאלה חשובה  ß קשור להלך הרוח של הציבור.
• ניסוח השאלה גם הוא מהווה בעיה – ניסוח שונה יכול להוביל לתוצאות שונות.

משאל עם – יתרונות וחסרונות