הבחנה בין שיטה רשימתית סגורה לבין שיטות אישיות – סיכום

הבחנה בין שיטה רשימתית סגורה לבין שיטות אישיות:

פוליטיקה השוואתית  -סיכומים

שיטת בחירות סגורה ושיטת בחירות אישית

שיטה רשימתית סגורה– לבוחר אין השפעה על ההרכב האישי של הפרלמנט. כך זה קורה בישראל. במדינות אחרות יש שיטות אחרות שמכניסות אלמנט אישי ברמה זו או אחרת לבחירות.

בארה"ב ובריטניה מצביעים למועמד. אך זו לא שיטה מאוד אישית משום שיש רק מועמד אחד בתוך המפלגה שבה אני תומך. למרות שיש לכאורה אלמנט אישי, לא מדובר בבחירה אישית וחופשית משום שכל מדינה מציגה מועמד אחד בלבד.

יש שיטות בחירה שמאפשרות לבוחר להשפיע אך לא מחייבות אותו להשפיע. כך נהוג למשל בבלגיה. מחלקים לכל מפלגה את המושבים שמגיע לה אך הבוחר מביע את דעתו על הרשימה בקלפי. רוב הציבור בבלגיה מסמן את הרשימה כפי שהיא אך האופציה להשפיע קיימת.

בשיטות בחירה רשימתיות אין את האופציה לאשר את הרשימה אלא צריך לבחור את המועמד, כך למשל בפינלנד. הבוחר בוחר באדם אך החלוקה בפרלמנט היא למפלגות ומי שזוכה לאייש את המקומות זה המועמדים שקיבלו את מס' הקולות הרב ביותר. יש כאן אלמנט אישי חזק בוורסיה הזו של שיטה רשימתית.

יש מדינות עם יכולת בחירה אישית גדולה יותר. ביפן היה פעם אפשרות להצביע במחוזות והמועמדים שזכו בהכי הרבה קולות נבחרו לפרלמנט היפני. זה יצר תחרות בין מפלגות שהציבו מס' מועמדים. זה גרם לפוליטיקה מאוד אישית ויצירת רשתות פטרון-קליינט משום שמועמדים מאותה מפלגה התמודדו זה מול זה. הדגש הוא לא על אידיאולוגיות אלא על פופולריות זולה.

יש מדינות שבהן מותר לבוחר להצביע למס' מועמדים ממפלגות גדולות ואז האלמנט האישי יותר חזק.

יש שיטות העדפה- שיטות שבהם מדרגים מועמדים לפי סדר עדיפויות. חלוקת הקולות בשיטה זו היא מסובכת, שיטת ה-STV: שיטת הקול היחיד הנייד. בשיטה זו, אזרח בא להצביע והוא מדרג את המועמדים לפי סדר העדפותיו. השיטה נהוגה בשיטות בחירה באוסטרליה, אירלנד ומלטה. בודקים את העדיפויות הראשונות בלבד. מי ששליש בחרו בו בעדיפות ראשונה, הוא נבחר. עושים זאת עד שממלאים עד שכל המושבים מאוישים. זו שיטה שמאפשרת ייצוג של כל בוחר כמעט, לפי בחירותיו.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: