כשל הכוונה וכשל הריגוש

המושגים "כשל הכוונה" ו"כשל הריגוש" שטבעו וימסאט ובירדסלי הם עקרונות במסגרת גישת "הביקורת החדשה" שנועדו למקד ולתחם את העיסוק בטקסטים ספרותיים. טענותיהם של וימסאט ובירדסלי באו כריאקציה או תיקון לגישתו של קודמם איי.אי.ריצ'רדס שנתן דגש לפענוח היחסים במישור המחבר-טקסט-קורא כמטרת המחקר הספרותי. וימסאט ובירדסלי ביקשו להעמיד את הטקסט לבדו ואין בלתו במרכז ולנתחו באופן אובייקטיבי על סמך המאפיינים האובייקטיביים של הלשון. גישתו המוזכרת של ריצ'רדס עומדת כרועץ למטרה זו משום שהיא מכלילה במשוואת הניתוח שני אלמנטים שהם סובייקטיביים במהותם – המחבר וכוונתו והקורא והאפקט של הטקסט עליו. במילים אחרות, ריצ'רדס ראה בספרות כמדיום בו הקורא משחזר את כוונתו של המחבר וחווה אפקט פסיכולוגי ספציפי, אך לגישה זו שתי נקודות "כשל". בהפשטה, נקודת הכשל הראשונה היא שאין ערובה שכוונת הכותב אכן תתבטא בטקסט ותהיה רלוונטית לכל קורא ובכל זמן, ואילו השנייה היא שאפקט פסיכולוגי הוא במהותו דבר פרטי-סובייקטיבי היכול להשתנות מקורא לקורא וכך למעשה אין כל אפשרות לקרוא "קריאה נכונה" בטקסט. לפיכך יצאו וימסאט ובירדסלי לנתק את צלעות משולש המחבר-טקסט-קורא ולהותיר את הטקסט לבדו על מאפייניו הלשוניים כמושא חקר אובייקטיבי.

מושג "כשל הכוונה" נועד בכדי לנתק את צלע המחבר-טקסט והוא טוען כי אין רלוונטיות לכוונתו ומטרתו של המחבר בעת כתיבת היצירה לניתוחה. וימסאט ובירדסלי קראו לפרשנים לזנוח את העיסוק ביוצר, כוונתו או מניעיו ולהתמקד בטקסט עצמו באופן מובחן ומבודד.

מושג "כשל הריגוש" מטווח את הצלע השנייה המתוחה בין היצירה והקורא והוא טוען כי אין למקד את העיסוק הספרותי באפקטים האמוטיביים של היצירה על הקורא משום שאלו אינם ניתנים לניתוח אובייקטיבי.

שני המושגים הללו למעשה משלימים זה את זה ומשרתים את מטרת ה"ביקורת החדשה" להגיע לניתוח ספרותי החותר לפרשנות אובייקטיבית על סמך הטקסט לבדו, כלומר רק על סמך מה ש"על הנייר" וללא תלות בשום דבר חיצוני ליצירה כמו כוונת המחבר או רגשות הקורא. תפיסה זו מתיישבת היטב עם ראיית הטקסט כמתאפיין ב"אחדות מורכבת" ו"לכידות" ומתפקד כאורגניזם חי בו כל המרכיבים מצטרפים יחדיו לשלם אחיד ומלוכד. במצב כזה בו כל האלמנטים של הטקסט קיימים ונתונים לפרשנות אובייקטיבית על סמך מאפיינים לשוניים אין צורך ואסור להכליל מרכיבים סובייקטיביים אמוטיביים של כוונת המחבר ותחושתו של הקורא.

תורת הספרות והתרבות – סיכום

נח לא לבד: סיפור המבול בתרבויות שונות

מה אפשר ללמוד מקיומם של גרסאות שונות לסיפור המבול בתרבויות שונות? האם השכיחות של מיתוס המבול מלמדת על אירוע קדום או על משהו על התרבות שלנו?

בודהה על כך ששום דבר אינו קבוע

בודהה על איך נוכל להשתחרר מהסבל של חיינו אם רק נצליח להבין ששום דבר הוא לא קבוע ושהכל משתנה ונגמר, כולל אנחנו

עוד דברים מעניינים:

יהדות ותרבות המחלוקת

האם האמונה של היהדות באמת אחת היא האמונה שכדי להגיע אליה צריך לעמת בין אמיתות מנוגדות? על תרבות של מחלוקת מאברהם אבינו עד חכמי ימינו