דמוקרטיה ליברלית – סיכום

דמוקרטיה ליברלית – יש לציין, כי לתוך הדמוקרטיה המודרנית נכנס הרעיון הליברלי של השלטון המוגבל. גם הדמוקרטיה, שהיא שלטון העם, מוגבלת. מהות המשטר הליבראלי הוא שרואים את הממשל והשלטון מחד כדבר נחוץ אך מאידך כבעל פוטנציאל להיות מסוכן. למנהיגים הנבחרים יש יכולת וכוח לסכן את הפרט, ואת חירויותיו – פחד מפני עריצות הרוב. לכן דמוקרטיה ליברלית מגבילה את הממשל, ע"י רסן כדי שהוא לא יוכל להפר ולפגוע בזכויות הפרט. יש גישות שונות ואמצעים שונים לכך. בסה"כ מדובר במדינה דמוקרטית המנסה להגביל את עוצמת השלטון אפילו שהוא נבחר ע"י העם כולו, כי אנו מעוניינים לדאוג לכך כי הוא ישתמש בכוחו בתחומים מוגבלים (דוגמא קלאסית: החוקה בארה"ב, מגבילה את יכולתם של נבחרי הציבור לפגוע בזכויות הפרט).

    מוטיב מרכזי בהקשר של דמוקרטיה ליברלית הוא זכויות הפרט והאיסור שחל על המדינה לפגוע בתחום הפרט. עם השנים, יש מאבק להגדיר מהו בדיוק תחום הפרט, אך עצם ההכרה בכך היא בגדר מאפיין של הדמוקרטיה הליברלית. רעיון זה לא היה קיים ביוון, מאחר ולא הייתה אבחנה בין התחום הפרטי לתחום הציבורי. עם זאת, יש לציין כי גם ביוון היו מספר מגבלות.

• עיקרון (ודילמת) הרוב – אם עוסקים בהכרעת העם, יש צורך להתייחס לרוב ולקבל את רצונו. עם זאת, יש לזכור כי מדובר באלמנט מסוכן. עקרון הרוב נובע מכך, שהפרטים שווים ולכן הדרך היחידה להכריע היא על ידי הרוב – אך "רוב משתולל" איננו רוב לגיטימי; הרוב לא יכול "לדרוס" את המיעוט. הפתרון של הדמוקרטיה הוא להגביל את השפעת הרוב ß יש תחומים בהם הרוב לא יכול להכריע. יש מספר דרכים למנוע שרירות הרוב – קבלת החלטות על ידי רוב מיוחד. הבעיה היא שמיעוט הוא זה שיקבע הלכה למעשה מה יהיה ß מקנה יתרון למיעוט. יש הצדקה מסוימת לרוב מיוחד, מאחר שלפעמים מעדיפים לתת יתרון לסטטוס-קוו מול רוב מזדמן . כאשר יש עקרונות המגנות על מיעוטים, סביר שנשריין אותם ברוב מיוחד ß אך זהו לא פתרון גורף. לא נכון לקבל כך את כל ההחלטות.

פוליטיקה השוואתית  -סיכומים