סיכום: הבז / ג'ובאני בוקאצ'ו

"הבז" מאת בוקאצ'יו הוא האבטיפוס לז'אנר הסיפור הקצר; סיפור זה נחשב לסיפור קצר קלאסי מובהק. הוא נכתב לפי מסורת הכתיבה של ימי הביניים: תמציתי, ענייני, לא נמסרת אף לא מלה מיותרת אחת. בכל דו שיח בסיפור ניכרת האדיבות, ניהול השיחה לפי הקונבנציות של התקופה. הלשון כאמור עניינית, קיימים דיאלוגים בין הדמויות, אין תיאורים פיזיים של הדמויות, ויש שימוש בטכניקה של כיווץ והרחבה של זמן (מאפיין מרכזי של הסיפור הקצר) – מאורע של כמה דקות יכול לתפוס חלק נכבד בסיפור, בעוד ששנים שעברו יתוארו בכמה שורות בלבד, הכל לפי מידת החשיבות לעלילה.

תקציר עלילת "הבז"

איש צעיר ואציל בשם פדריגו מאוהב בגבירה נשואה ושמה ג'ובאנה. הוא מפזר את כל כספו (יש לו ממון רב, הרי הוא אציל) על חגיגות, ארוחות, משחקים וכולי, הכל כדי להרשים אותה. הוא בזבז כך את כל כספו, והיא לא השיבה לו אהבה. הוא נותר חסר כל, והדבר היחיד שנותר לו היה הבז שלו – עוף דורס שבעבר היו נוהגים לטפח אותו כחיית מחמד יוקרתית. הוא עובר מהעיר לגור בפרבר נידח, ולוקח את הבז אתו. בינתיים, בעלה של ג'ובאנה מת והותיר לה את ירושתו. בזמן הקיץ היא נוהגת לצאת ביחד עם בנה לאחוזת נופש שלהם, שנמצאת בקרבת ביתו החדש של פדריגו בכפר. בנה של ג'ובאנה מתיידד עם פדריגו ומאוד אוהב את הבז. כשהוא נעשה חולה, הוא מבקש מאמו שתביא לו את הבז ליד מיטתו, וכך הוא מאמין שהוא יירפא. ג'ובאנה נבוכה ללכת לבד לפדריגו, אך היא רוצה לעזור לבנה להתאושש ממחלתו, ולכן היא הולכת עם עוד בת לוויה לבקר את פדריגו. היא מתביישת לומר לו מיד שהיא מעוניינת בבז, והיא תחילה אומרת לו שהיא רוצה לגמול לו חסד על כל שעשה למען אהבתו אליה, והיא לא החזירה לו מאומה. היא אומרת: "באתי אליך לגמול לך תודה על כל הסבל אשר סבלת בגללי באהבתך אותי ולא ראית שחר לתקוותיך. וזה הגמול שאגמול לך. הנה הבוקר אסעד את שולחנך, אני וחברתי אשר אתי, סעודת ידידים ורעים. פדריגו נלחץ; כיצד יארח אותה כראוי, הוא הרי עני ואין לו מאכלים משובחים בביתו. הפתרון האפשרי היחיד – לאכול את הבז! הוא שוחט בלי ברירה את הבז, ומגיש אותו! הם אוכלים את הבז, ורק בסוף הארוחה, בלי שג'ובאנה תדע שזה עתה אכלה את הבז, היא מעזה לבקש לקבל אותו. פדריגו ההמום שומע את בקשתה ומתחיל לבכות – הרי הם אכלו כרגע את הבז! ג'ובאנה רוצה לכעוס על פדריגו, אבל נזכרת בלבה עד כמה אדיב מצדו היה להקריב את הבז שהוא אוהב עבורה, והיא הולכת עצובה מביתו. כעבור כמה זמן, בנה מת ממחלתו. כאשר אחיה של ג'ובאנה מפצירים בה להינשא מחדש, היא בוחרת בפדריגו, ולאחיה התמהים על בחירתה היא מסבירה שהיא מעדיפה בן אדן שאין לו כסף מאשר כסף שאין מאחוריו בן אדם. הם אכן נישאים, והסיפור נחתם במלים – וירא עם אשתו חיי עונג ואושר, וישבע אתה נחת שנים רבות.

המעמדות בסיפור

כולם שבויים במוסכמות חברתיות, שמכשילות אותם בסופו של דבר. רק בסוף יש ההתנקות מהחשיבה המעמדית, עם נישואי השניים. הכללים הנוקשים של החברה המעמדית הברורה היו לרועץ; ג'ובאנה בזבזה לשווא את זמנם בארוחת נימוסים במקום לפתוח בבקשתה לקבל את הבז, ואילו פדריגו רצה להיות אדיב כלפי ג'ובאנה ולכן שחט את הבז.

האירוניה

יש בספור הרבה מן האבסורד. האירוניה של הגורל הופכת מקרה לכאורה חסר משמעות לבעל משמעות עצומה. האירוניה היא שג'ובאנה רצתה לקבל את הבז, והיא באמת קיבלה אותו, על השולחן! פדריגו רוצה להינשא לג'ובאנה כי הוא אוהב אותה, אך היא נישאת לו בסוף רק כברירת מחדל, כי הוא טוב יותר מהאחרים, ולא מאהבה טהורה. כולם מקבלים את מבוקשם, אך לא בדרך בה רצו לקבל אותו, וזוהי האירוניה. האירוניה כאן מקבלת ריאליזציה בשפה – אירוניה לשונית (קבלת הבז מול אכילת הבז).

הבז כסמל

הבז מייצג את הערכים הבאים – כוח, אצילות, אדיבות, נאמנות. ברגע שנשחט הבז, נעלמו כל הערכים שייצג, ולכן פדריגו נישא לג'ובאנה, אף על פי שהיא איננה מאוהבת בו, והוא אף הופך ל"איש אחד, משכיל וחרד לשמור על כספו", בניגוד מוחלט לאדם האדיב שהיה בהתחלה, כשלא ייחס כל חשיבות לכסף. הסיפור כולו נקרא "הבז", כי הבז הוא גורם מניע ביצירה, מוטיב וסמל, וביטוי מוחשי לאירוניה ולצחוק הגורל.

הסוף והמסר

האמנם לסיפור זה סוף טוב? לכאורה הוא מסתיים על פי הקונבנציה "חיי אושר ועונג", אבל גם כאן טמונה אירוניה! המוסכמה של סיום לפי קלישאה מקבלת פה מימד אירוני; הרי אין באמת אושר ואהבה! לסיפור מסר אוניברסלי, שכן עניין ההתנהגות לפי קודים של נימוס ומעמדות קיים בכל מקום. הסיפור מעלה שאלות רבות בנושא האהבה, לפי דמותו של פדריגו – מהו הגבול לאדיבות ונימוסים? האם צריך לתת הכל למען האהבה?

"הבז" לסיכום, נחשב לסיפור גאוני, מפני שהוא מעביר כל כך הרבה נושאים (הגורל, האהבה, האירוניה, כללי הנימוס, הבדלי המעמדות וכולי), בסיפור כה קצר. זהו סיפור שמתאים במיוחד לשאלה שתעסוק באירוניה ובגורל, וגם לשאלה שתעסוק במצבי ייאוש ומצוקה.

עוד דברים מעניינים: