מבוא למדעי המדינה: הגישה הביהוויורלית

המאמר של ריצ'י על הגישה הביהוויורלית:

  1. דבר ראשון שהוא עושה זה להסביר את הגישה הביהוויורלית מתוך ביקורת על הגישה המוסדית ומתוך ההנחות לגבי – מה זה מדע. זו תפיסה של פילוסופיה של מדעי החברה. מה הופך את חקר הפוליטיקה למדע? האם לתאר ולספר זה מדע? האם יש צורך בכלי ניבוי? התפיסה של ריצ'י היא שיש כאן אשליה לגבי כך שהגישה הביהוויורלית היא מדע. הוא ביקורתי.
  2. ריצ'י עושה סקירה היסטורית של התפתחות מדע המדינה האמריקאי- זה פחות חשוב לענייננו.
  3. הוא נותן לנו את הנחות היסוד לגבי הגישה הביהוויורלית. הוא אומר לנו מהן הנחות היסוד של הגישה ההתנהגותית. ריצ'י אומר שהגישה ההתנהגותית עשתה שינוי פרדיגמה מהגישה המוסדית שלא באמת חוקרת אלא מתארת. צריך לחקור מחקר אמפירי שיעמוד בתנאים של מה זה מדע באמת- מחקר אמפירי, שניתן לחזור עליו ולהפריך אותו. לכן, אומר ריצ'י, שתומכי הגישה הביהוויורלית אמרו שהגישה האירופאית היא מיושנת, היסטורית ותיאורית ושהם רוצים מדע באמת.

 

הגישה המוסדית

הגישה הביהוויורלית (ההתנהגותית)

(את הצד הזה של הטבלה השלמנו בשיעור הבא- לא הייתי…)

התפתחות היסטורית

זו הגישה ההיסטורית הראשונית שאיתה התפתח מדע המדינה המודרני. בעולם המודרני כשהחלו לדבר על מדעי החברה, הגישה המוסדית הגיעה מהיסטוריונים ומאנשי משפט שמה שעניין אותם היה להסביר מה יש מבחינת פוליטיקה, אילו מוסדות יש וכיצד היחסים ביניהם עובדים. כדי לדעת לחקור פוליטיקה, יש צורך להבין על מה מדברים ומה יש. הביקורת על גישה זו: אתם עושים תיאור ומראים מה יש, אבל זה לא באמת מדע. הגישה הביהוויורלית תטען כנגד הגישה המוסדית שלא מדובר במדע, אלא בתיאור.

יחידת הניתוח

מוסדות. הגישה המוסדית הקלאסית מדברת על מוסדות השלטון במובן המסורתי שלהם. הויכוח כיום, כשיש קאמבק לגישה המוסדית בשנים האחרונות, הוא האם מדובר באמת רק במוסדות השלטון, או שאפשר לנתח מוסדות אחרים. היום, המוסדות יוגדרו בצורה רחבה יותר. מרשל דיבר על כל המנגנונים של מוסדות הרווחה. בתפיסה המסורתית אפשר לשאול אילו מוסדות נכנסים ואילו לא נכנסים.

פוליטיקה מהי?

הגישה המוסדית הולכת יד ביד עם הגישה האומרת שפוליטיקה היא האופן בו מתקבלות ההחלטות, הדגשים על ראש ממשלה ועל הממשלה. התפיסה השמרנית האומרת שפוליטיקה היא קבלת החלטות. ההחלטות  מתקבלות בתוך המוסדות ולכן יש לחקור אותן.

תפיסת הדמוקרטיה

יש להפריד בין מה שהם רואים כמצוי ובין הרצוי. יש למצוא את הנחות היסוד של החוקרים. תפיסת הדמוקרטיה בגישה המוסדית אומרת שיש להסתכל על המוסדות. הדמוקרטיה היא תפקוד מוסדות השלטון- כיצד נבחרים, מה התחלופה וכו'. הדמוקרטיה היא מוסדות דמוקרטיים.

מושגים מרכזיים

בחירות, מפלגות, תהליכים, מוסדות…

הנחות היסוד

יש הנחת יסוד לגבי הסמכות והעוצמה- היא מרוכזת במוסדות המובילים. אנחנו יכולים להסתכל במוסדות השלטון כדי להבין מה קורה בפוליטיקה. אך יש הסתייגות כי מדובר בדמוקרטיה, העם בכל זאת בוחר את הסמכות.

מועדון 27 – מיתוס או מציאות?

מה משותף לג'ימי הנדריקס, ג'ניס ג'ופלין, ג'ים מוריסון, קורט קוביין, איימי וויינהאוס? והאם בשביל תהילת עולם צריך למות צעיר? מיתוס מועדון 27

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: