דבר דוגרי, דבר תכ'לס – על אסטרטגיות שיח בעברית

אסטרטגיות השיח של דוברי עברית הן אסטרטגיות שיח ישירות ולעיתים אף בוטות, האם הדבר קשור בתפיסת האלוהות שלנו בתור יהודים?

בהקדמה למהדורה העברית של הספר "אלוהים: ביוגרפיה" מספק הסופר האמריקאי ג'ק מיילס אנקדוטה משעשעת על אסטרטגיות שיח של דוברי עברית ישראלים. הסיטואציה המתוארת היא של שני אנשים, ישראלי ואמריקאי, העומדים בתחנת אוטובוס כאשר אדם שלישי ניגש אליהם ושואל איזה אוטובוס עליו לקחת בכדי להגיע אל סניף הדואר המרכזי. הישראלי משיב ללא היסוס כי עליו לקחת את אוטובוס מספר 1 אך למעשה האוטובוס המגיע אל סניף הדואר המרכזי הוא אוטובוס מספר 2. במצב זה האמריקאי שאינו רוצה להניח לאדם המסכן לעלות על האוטובוס הלא נכון ירים את ידו בהיסוס ויאמר משהו כמו: "סליחה, אבל נדמה לי שהאוטובוס שאתה צריך הוא אוטובוס מספר 2 ולא מספר ". אילו הייתה הסיטואציה הפוכה והאמריקאי היה זה שנותן את התשובה הלא נכונה היה הישראלי ככל הנראה אומר משהו כמו: "מה פתאום?! אתה צריך את אוטובוס מספר 2 ולא את 1!". לישראלי תראה תשובתו המתנצלת ומהוססת של האמריקאי כלא מספקת ואילו בעבור האמריקאי תראה ההתבטאות הישירה של הישראלי כלא מנומסת ובוטה. ג'ק מיילס מציין כי בקורס הסוציו-בלשנות שלקח באוניברסיטה העברית בירושלים בו העולה המקרה הזה הודו התלמידים האמריקאיים כי ייתכן וכלל לא היו אומרים דבר בסיטואציה כזו בכדי לא לפגוע באדם שנתן את התשובה הלא נכונה ולשם כך היו מניחים לאדם האומלל לעלות על האוטובוס הלא נכון.

מקרה זה מדגים היטב את השימוש של אסטרטגיות שיח בדיבור הישראלי. העברית כפי שהיא מדוברת בפיהם של דוברים ישראלים מתאפיינת במקרים רבים במה שקרוי "דיבור תכ'לס" או "דיבור דוגרי". המנטליות הישראלית מבכרת דיבור ישיר ומפורש על פני ההליכה סחור-סחור המתנצלת שמאפיינת הרבה מהעמים המערביים.

בעקבות מיילס ניתן להציע כי לעובדה זו יש קשר הדוק הן לתפיסות הדתיות והן לתפיסות הפוליטיות-מדיניות של העמים השונים. כנגד המודל של ישו הנוצרי, הסלחן, המקבל וה"מפנה את הלחי השנייה" עומד מודל האלוהים התנ"כי הישיר, הדחפן, הבטוח בעצמו ושלא ניתן לחלוק עליו. כך גם המדיניות הישראלית מאז ומתמיד הייתה מדיניות של "חוצפה", מדיניות של "או"ם-שמום" ושל "לא חשוב מה יאמרו הגויים- חשוב מה יעשו היהודים". יש להודות כי יש מידה גדולה של יוהרה וביטחון עצמי בדרך שבה ישראל מתנהלת ובדרך שבה ישראלים מדברים, ועתה רק נותר לשאול האם זה חיובי או שלילי.

מבוא קצר למחשבה של חנה ארנדט

מבוא קצר להגותה של חנה ארנדט עם ביוגרפיה, קישורים למאמרים, ציטוטים וסקירה של ספרי חנה ארנדט כמו "יסודות הטוטליטריות" ו"אייכמן בירושלים"

עוד דברים מעניינים:

מה ההבדל בין סימפתיה ואמפתיה?

האם זו "אמפתיה" או "סימפתיה" שאתם מביעים? בעוד שרוב האנשים נוטים להחליף ולבלבל במשמעות המילים, ההבדל במנגנון הרגשי שלהן חשוב. אמפתיה, היכולת להרגיש בפועל את מה שאדם אחר מרגיש, שונה