מבורג'ס לביהייוויורליזם והלאה
ב 1880 הוקמה לראשונה באוניברסיטת קולומביה תוכנית מאורגנת ללימוד מדעי המדינה בארה"ב. בורג'ס, שהקים את התוכנית דגל בדעה "פוליטיקה יש ללמוד בדיוק באותה שיטה שנמצאה פורייה כל כך במדעי הטבע", וזאת בניגוד ללימודי פוליטיקה מסורתיים אחרים שהיו נהוגים בגרמניה.
קולות המתנגדים לנושאי חקר מדעי המדינה עלו כבר בשנות העשרים של המאה הקודמת:
א. חוקרים את הזכויות החוקתיות הפורמאליות שהוענקו למשרה זו או אחרת
ב. מתעסקים בערכים כגון מוסר וצדק
ג. בהתפתחות היסטורית של חוקים
ד. תיאורים מתמקדים במוסדות השלטון הפורמאליים
יש לחקור:
א. עצמה
ב. קבוצות אינטרס המעורבות בפוליטיקה
ג. מניעים פסיכולוגיים אישיים וקולקטיביים
לעזרתם של מתנגדי השיטה המסורתית עמדו כלים כמותניים חדשים, שהובילו לשני זרמים עיקריים:
מדעיים – מדע המדינה כמדע טבע, דחייה מכל וכל של השיטות המסורתיות אימוץ כלים של מדעי הטבע בלבד.
ביהייוויורליזם- התנהגות ממשית של בני אדם בחיים הציבוריים, חקר הדינאמיקה שמובילה לקבלת ההחלטות במישורים רבים ומגוונים מכפי שעסקו בהם עד אז.
מאפייני ביהייוויורליזם:
א. חקר הפוליטיקה צריך לשאוף להיות מדע בעל יכול הסבר וחיזוי
ב. על מדען המדינה להתמקד בתופעות שאפשר להעמידן למבחן אמפירי
ג. הדרישה שהמחקר יהיה קפדני מחייבת כימות של הממצאים
ד. ערכים אינם פתוחים לקביעה מדעית- בדומה למדעי הטבע שאינם עוסקים בבעיות אתיות
ה. מדעני המדינה חייבים לנטל השפעות של מערכות ערכים אישיות
ו. מדע המדינה חייב להיות בין תחומי באופיו ולהשתמש בכישורים ובשיטות מתחומים קרובים
האחדות המתודולוגית של המדעים- יש רק דרך אחת לעסוק במדע ובמדעי המדינה היא הביהייוויורליזם.
אינדיבידואליזם מתודולוגי- העיסוק הוא רק בגילוייה הממשיים של המציאות. אין דבר כזה השלם גדול מסכום חלקיו. אופי לאומי זה בעצם יחידים רבים בעלי אופי ייחודי.
ביקורת
באופן פרדוקסאלי דווקא רוברט דאל, מראשי הביהייוויורליזם, נטע את הזרעים לביקורת. הוא התנבא כי הביהייוויורליזם יהפוך כה מוכר ומקובל עד שלא ייראה כגישה מיוחדת ויעלם בהדרגה דווקא משום שהצליח.
בעקבות זאת נפתחגל חריף שלביקורות שהלכה יד ביד עם התסיסה האינטלקטואלית ב 60's. כריסטאין ביי:
א. הביהייוויורליזם מציג את השאלות הלא נכונות במחיר ויתור על חלק גדול מתוכנה של הפוליטיקה ומרוחה. לא עוסק במטרת הפעילות הפוליטית
ב. מגביל את תחום המחקר להתנהגות גלויה לעין, ומדלדל את הקריטריונים למחקר האמפירי, ומותיר בעיות רבות וחשובות מחוץ למחקר
ג. אין עיסוק ברציונאליות מהותית של המטרות
ד. לא באמת חפים מניצול עבודתם למטרות נורמטיביות
ה. הערכים מפלסים את דרכם לתוך המחקר בכורח המציאות ובאופן לא שיטתי ולא בהכרח הערכים החשובים.
ו. ריבוי של גורמים פועלים בלי משמעות כוללת של תהליך נרחב
ז. מקהה את חוש הביקורת ומערפל את דמיוננו המוסרי בשל הגישה האמפירית הצרה
-נמצא כי העילית היא זאת שלוקחת חלק בתהליך הפוליטי ולכן גם בחקר מדע המדינה על פי הביהייוויורליזם. כלומר אין ייצוג במחקר לשכבות נמוכות.
-מצב זה מייצג צביון שמרני
-לא מתמודד עם בורות ואדישות ההמונים
– יש יותר מפירוש אחד לערכים סטטיסטים והבחירה בו מציגה מחשבה ערכית מסוימת.