הגישה ההתנהגותית- דייוויד סנדרס
שאלה מרכזית: מדוע אנשים נוהגים כפי שהם נוהגים?
הנחות יסוד: א. התנהגות ניתנת לצפייה ברמת היחיד וברמת הקבוצה
ב. ההסבר צריך להיות כפוף לבדיקה אמפירית
תחומי מחקר: המונים- השתתפות פוליטית: הפגנות, הצבעה, שביתות.
אליטות- התנהגות מנהיגים : עמדותיהם לעומת מעשים בפועל
קבוצות- פעולות של קבוצות עם אינטרסים ומפלגות פוליטיות
בינלאומי- מדינות לאום, תאגידים בינלאומיים, קב' טרור בינלאומיות
רקע היסטורי
פוזיטיביזם– היגדים אנליטיים חייבים להיות או טאוטולוגיות מועילות( אמירות הגדרתיות) או אמפיריים וניתנים לתצפית. היגדים שלא משתייכים לקבוצות הנ"ל הם חסרי משמעות אנליטית.
הפוזיטיביזם לא אומץ לגמרי, אבל הוא ייסד טרמינולוגיה ומתכון פעולה במדעי המדינה:
תיאוריה אמפירית- מערך של היגדים מופשטים שיש ביניהם קשר המורכבים מהנחות, הגדרות והשערות שניתן לבדוק אותן בצורה אמפירית, במטרה לתאר ולהסביר את ההתרחשות של תופעה נתונה או של מערך תופעות.
הסבר- תיאור סיבתי להתרחשות של תופעה כלשהי או של מערך תופעות.
הערכת תיאוריה הסברית:
א. עקביות פנימית
ב. עלייה בקנה אחד עם תיאוריות אחרות קרובות
ג. ניבוי תחזיות אמפיריות ברות בדיקה תצפיתית
מאפייני ב': א. שימוש שיטתי בכלל הראיות האמפיריות הרלבנטיות וניתוחן בכלים סטטיסטיים
ב. תיאוריה מדעית ובתוכה הב' צריכה להיות ברת הפרכה. אין זה אומר שאין מערך ליבה
של הנחות יסוד שאינן ברות הפרכה
ביקורת ב':
א. היגדים חסרי משמעות: חולשה של הפוזיטיביזם שעוברת לב'. בקב' היגדים חסרי המשמעות יש רעיונות רבים וחשובים שנזנחים. כיום חוקרי הב' מכירים בבעיה זאת.
ב. אמפיריציזם חסר דעת- חקרו רק מה שניתן לתצפת. זה הוביל לאיסוף ראיות שקל למדוד ולא בהכרח כאלו בעלות חשיבות תיאורטית, ולויתור על מחקר של שאלות חשובות מאוד. שנית, חקרו דברים רק על פני השטח בלי להיכנס למבנה העמוק.
ג. תלות תיאוריה תצפית- בכל איסוף ראיות שהוא, יש תיאוריה קודמת.
יתרונות הב': שחזור מערך המחקר
דוגמא: פול וייטלי ופטריק סייד במחקר על פעילות מפלגתית בבריטניה 1998.
שאלת מחקר: מדוע אנשים נעשים מעורבים באופן פעיל ביותר בפוליטיקה מפלגתית ברמת השטח?
ליבת המודל: פיתוח "מודל תמריצים כלליים" המאגד בתוכו התנהגות שחקן רציונאלי והסברי עלות תועלת רציונאליים לצד גורמים לא רציונאליים.
תועלת יחידנית- תמריץ תהליך ותמריץ תוצאה
תועלת קולקטיבית- המפלגה תקדם מדיניות שהפעיל תומך בה
עלויות- מאמץ פיזי ונפשי, כל עוד העלות לא עולה על התועלות הפעיל ישתתף
גורמים ממתנים: יעילות פוליטית- השפעה מעשית ביעילות אישית וביעילות מפלגתית
התקשרות רגשית- הזדהות עם מפלגה היא חלק מההגדרה העצמית
אידיאולוגיה-
הקשר פוליטי- ניצחון או תבוסה, תמריץ חיובי או שלילי
הם הגדירו מודל פורמאלי המנסה לשכלל את כל הגורמים הנ"ל ותירגמו את התיאוריה לבדיקה אמפירית ובחרו לעשות סקר ממוקד של פעילים מפלגתיים השונים בעמדה פוליטית וברמת פעילות.
המחקר האמפירי שלהם והתיאוריה הזינו אחד את השני כל העת