Citizenship and Social Class/ T.H. Marshall
במאמרו "אזרחות ומעמד חברתי" מרשל מציע לחלק את האזרחות לשלושה אלמנטים/רבדים:
זכויות אזרחיות- זכויות שנועדו לשמר את חירותו של הפרט. חופש הדיבור, מחשבה, דת, רכוש. מעל לכל היא הזכות לצדק שבו כל אדם יכול לטעון ולדרוש את זכויותיו אשר מעוגנים בחוק- והמוסד שמייצג זאת הוא בית המשפט.
זכויות פוליטיות– זכויות שנועדו לאפשר לאזרח לקחת חלק בפוליטיקה. הזכות לבחור ולהיבחר.המוסד המייצג הוא הפרלמנט (המפלגות והמועצות המקומיות).
זכויות חברתיות– מהזכות לרווחה כלכלית ובטחון ועד לזכות לחיים אזרחיים על פי הסטנדרטים של החברה. המוסד שמייצג זכויות אלו הוא מערכת החינוך ושירותי הרווחה.
מרשל בוחן את ההתפתחות ההיסטוריות של שלושת הרבדים ולקח כמקרה בוחן את אנגליה (לא ריאתי צורך להביא את הדוגמאות)
הזכויות האזרחיות
הזכות לחירות– ההישג של המאה ה-18, תחילתו עם המהפכה הצרפתית והמשיך אחריו אשר היה הבסיס לכול הרפורמות שבאו אח"כ והיווה אמת מידה לעבודת בתי המשפט במקרים יומיומיים ועד למקרים נגד הפרלמנט בהגנה על הפרט.
הזכות לעבודה- הזכות לאדם לבחור מקצוע/תעסוקה במקום עבודה בו הוא יבחר. בתחילה לא הכירו בצורה מלאה בזכויות אלו והיו הגבלות על מקצועות שהיו מיועדים למעמדות מסוימים, אך במאה ה-19 הזכות לעבודה הפך להיום אקסיומטי.
הזכויות האזרחיות התווספו באופן הדרגתי למעמד של הגברים החופשיים שכבר היו קיימים.
כאשר חירות הפרט הפכה להיות משהו אוניברסאלי זכויות האזרחים הפכו להיות ממשהו ממקומי למשהו בעל מוסד ארצי.
הזכויות הפוליטיות
מאה 19- כאשר זכויות האזרחיות החלו להתפתח, קבוצות שונות באוכלוסיה החלו לדרוש את זכויותיהם. עם זאת בתקפה זו עדים זכות ההצבעה הייתה שייכת רק לבעלי מעמד כלכלי מוגדר.
השינוי העיקרי הגיע עם המפכה התעשייתית בו התרחבה זכות ההצבעה גם לגברים.
הזכויות החברתיות
המקור הראשוני של זכויות אלו היה ע"י חיברות בקהילות מקומיות ובאיגודים מקצועיים. לאחר המפכה התעשייתית הפך להיות החינוך משהו חופשי אך יותר מכך חובה וזה עומד בניגוד מול חופש הבחירה של האזרח. לדעת מרשל זוהי אינה פגיעה בזכות האזרח כי על מנת שיהיו אנשים מעורבים פוליטית הם צריכים להיות משכילים ועל מנת שיהיו עובדים יותר טובים במפעלים הם צריכים לרכוש ידע ועל כן פה יש למדינה יש פה אפשרות להתערב בשביל האזרח. זהו היה הצעד הראשון בהתפתחות זכויות החברתיות שהתרחבו במאה ה-20.
אזרחות הוא מעמד לאנשים אשר הם חברים ושותפים מלאים בחברה. אין עקרונות מסוימים לאזרחות וכל מדינה קובעת לעצמה את המודל שאליו היא שואפת.
הניתוח ההיסטורי של האזרחות על פי מרשל
#מרשל מבצע ניתוח היסטורי ורואה שבאנגליה מהמאה ה-17 לצד התפתחות האזרחות והמוסדות התפתח הקפיטליזם ואף שניהם תרמו אחד להתפתחות השני. לכאורה יש פה סתירה מסוימת (אזרחות- ניסיון ליצירת שוויון מעמדות אל מול קפיטליזם שר מפתח את המעמדות) אך מארשל טוען שאי השוויון חייב להיות קיים על מנת שיהיה שגשוג כלכלי וחברתי אך יש להגביל אותו. (וביתר פירוט, האזרחות, וזכויות האדם הנכללות בה, הן הכרחיות לקפיטליזם – הזכויות האזרחיות הכרחיות כדי לאפשר את פעולת המנגנון הקפיטליסטי, בעוד שהזכויות הפוליטיות והחברתיות הכרחיות כדי לגשר על הפער בין חוסר השוויון הגלום בקפיטליזם, לבין השוויון הגלום בדמוקרטיה, והמובטח על ידי הזכויות האזרחיות).
# סוף המאה ה-19- האזרחות אמנם לא עשתה הרבה כדי לצמצם את האי שיווין אך היא התחילה את התהליך של זה. יש לציין כי לאנשים באותה תקופה עדין לא היו זכויות פוליטיות מכיוון שהם היו מסוכנת לקפיטליזם ועל כן הם צומצמו.
# בשנים המאוחרות של המאה ה-19 האנשים החלו להיות יותר מודעים לזכויותיהם ומעמדם ועל כן התפתח "מיקוח קולקטיבי"- כלומר, האנשים החלו להתערב בעיצוב זכויותיהם והחלו לדרוש אותם מן המדינה. מהרגע שהמדינה קיבלה את ההתערבות הזו, זהו היה עוד שלב בהתפתחות הזכויות האזרחיות.
#מאה ה-20- תקופה חדשה שבה מתחילה התרחבות הזכויות החברתיות והתפתחות ניכרת של האזרחות. עם זאת התרחשו כמה דברים במקביל שלאו דווקא היו חיוביים. מארשל מתייחס לשלושה דברים עיקריים שקרו:
1. שינוי אופן חלוקת הכסף והעמקת ההבחנה בין המעמדות של האנשים.
2. התפתחות המס.
3. גידול בתעשייה- התפתחות של דברים מטראלים אשר הפכו להיות נגישים לכל והפכו להיות נחלתם של כל האוכלוסייה. דבר זה הוביל לאינטגרציה חברתית ולמטרה חדשה של הזכויות החברתית- צמצום הפערים בין המעמדות.
מדינת הרווחה
הקריאה של האנשים לביטול המעמדות הביאה ליצירת מערכת רווחה חדשה אשר תבטיח סיוע רק למי שצריך ועל ידי כך ניתן יהיה להגיע לשוויון. לאחר שינוי זה החלה התפתחות באיכות החיים של הפרטים במדינה והעלאת תחושת הביטחון שלהם.
התזה החדשה של מרשל: הדמוקרטיה במסגרת מוסדותיה היא מקום להבטחת זכויות של האדם שעם הזמן הולכות ומתרחבות (זכויות אזרחיות->זכויות פוליטיות->זכויות חברתיות) והיא יכולה להתקיים רק בתוך מסגרת של מדינת רווחה.(ככה גייל הגדירה את זה)
[…] מרשל – אזרחות ומעמד חברתי […]