המדינה המודרנית.
היא אמורה לספק הגנה (עפ"י הובס). אדם לאדם זאב והם מוותרים על חלק מהחירויות שלהם ע"מ שהמדינה תגן עליהם. הגדרתו של וובר לא הופכת את המדינה לגוף אלים, המדינה המוצלחת היא המדינה שתקבל את הלגיטימציה בלי להשתמש בכוח.
מדינה חזקה-היא זאת שמפעילה פחות כח כפייה וכזאת שיהיה בה פחות אלימות. (אולי מדינה עם פחות אסירים). למשל אם עראפת היה מכריז על מדינה הוא היה עושה טעות-כי אז הוא צריך לקחת אחריות על הכפייה של הכח ברשות והוא לא יכל לקחת אחריות כזו.
המדינה בעיני המרקסיסטים :
בעיני המרקסיסטים המדינה נשלטת ע"י דיקטטורה של האליטה המחזיקים את אמצעי היצור. החזון הוא ביטול המדינה (שהיא דבר שלילי המצביע על חולשות וטבע האדם). זכות הקניין היא התבטלה-אנשים לא יכלו להחזיק קניין. המדינה מצליחה לעוור את עיניהם של העם (מעמד הפועלים) למשל ע"י לאומיות/סמלי לאום, סמלי סטאטוס המעוורים את מעמד הפועלים. תקום בעתיד דיקטטורה של מעמד הפועלים וכי לפועלים אין ארץ ואין לאום, היא מבנה המבטא את המתח המעמדי ואת אי השיוויון והמרקסיזם מוביל למסקנה שהמדינה היא ארגון הפועל כנגד טבע האדם וכנגד התכונות החיוביות בחברה האנושית והיא צריכה להתבטל (אנרכיסטים קיבלו את המסקנה הזאת גם כן). המרקסיסטים הקלו ראש בסולדריות בין אנשים, בלאומיות והניאו-מרכסיסטים ענו לדרישה זו ואמרו כי סולדריות זו קיימת , אך בסופו של יום- המדינה משמרת את הסדר הקיים ומשרת את האליטה.
גלנר– נחשב לאחד מגדולי החוקרים של הלאומיות. הוא מגדיר את המדינה כארגון עם מונופול על כוח הכפייה, ושיש לה רשויות נפרדות המתמחות בכפיית הסדר-המשטרה ובתי המשפט.
הלאום היא קבוצת אנשים בעלי שיתוף תרבותי עם מערכת סימנים ואסוציאציות משותפת, אופני התנהגות ותקשורת משותפים, שפה. האמונה שהם יותר קרובים לאנשים מסוימים. לא ניתן להבין לאומיות בלי לדעת שיש בה אלמנט סובייקטיבי. הלאום נוצר בנפרד מהמדינה, כאשר הם נפגשים נוצרת לאומיות.
לאומיות היא תיאוריה של לגיטימציה פוליטית התובעת שגבולות אתניים לא יחצו גבולות פוליטיים. הפגיעה הקשה היא שקבוצה אתנית אחת חייה תחת קבוצה אתנית אחרת. עפ"י רוב אין חפיפה בין גבולות אתניים לגבולות פוליטיים. לא ניתן לפתור בעיה זו כי יש יותר מדי לאומים והם יושבים מעורבבים זה בתוך זה. ולא כל אחד שיקום וידרוש מדינה-יקבל אותה, אך מצד שני לאומיות היא לא רק תפיסת עולם שוביניסטית, אלא גם אוניברסאלית האומרת שלבני לאומים יש זכות להגדרה עצמית כשזה מתאפשר ויש יחס של כבוד בין לאומים שונים. הלאומיות המודרנית לא מחייבת קונפליקטים, ניתן להגיע להסדרים. למשל בשוויץ-צרפתים, גרמנים ואיטלקיים החיים תחת מדינה אחת עם הסדר פדראלי עם חלוקת עוצמה המסדיר את היחסים. רוב המדינות בעולם הן רב-אתניות.
קבוצה אתנית- יכולה להיות בלי שום אספירציה לאומית (למשל הדרוזים). העם לא תמיד מבצע דברים כדי להוכיח את הלאומיות שלה.
ראה גם: הופעת המדינה המודרנית – סיכום קצר