הגיונות-
בשנת 1641 מפרסם את דקארט את ההגיונות או בשמו המלא "הגיונות על הפילוסופיה הראשונית". במקור נכתבו בלטינית. במהדורה שנייה דקארט מוסיף את ההשגות שלו להערות של מרסל. ולאחר כשנה או שנתיים עוברות תרגום (באישור המחבר) לצרפתית.
בהקדמה ניתן למצוא את ההבחנה שבין ההגיונות למאמר על המתודה:דקארט אומר כי לאחר שהוא דן בסוגיה הזו בצורה לא מדעית, הוא חוזר לכך ךפעם נוספת, ומציע את הניסוחים היותר מדעיים ומדויקים למתודה שלו.
הוא אומר כי אם בנ"א היו מקדישים זמן לשפוט הם היו מגיעים לאותם אמיתות, אך רק מתי מעט חושבים. היחס בין מתי המעט לפילוסופיה- מצד אחד, רק מתי מעט הם פילוסופים, אך הם המגיעים לאמיתות האוניברסאליות.
ניסיון לאפיין את הפילוסופיה, הרציונאליזם, של דקארט- ע"י התבוננות בכותרת של הספר:
התרגום של כותרת הספר בלטינית הוא "הגיונות- על הפילוסופיה הראשונית"- אנו שומעים מהכותרת את המתח שנמצא בו (?? מי?) פילוסופיה ראשונית, פרימו פילוסופיה- היא פילוסופיה החוקרת אודות הבסיס, מבקשת להתחקות אודות היסודות- בודקת ומנסחת את העקרונות. בעולם החדש בו חי דקארט, המוגדר באמצעות המדע החדש– בהקשר זה, להציע פילוסופיה ראשונית- משמע, לבסס את המדע. ראינו כי עבור תמונת עולם מדעית מסויימת מתאימה מטאפיזיקה מסויימת (תפיסה אגוצנטרית מתאימה לתפיסה של אריסטו)- אך עם המהפכה המדעית, אין יותר מתאם בין המטאפיזיקה האריסטוטלית לעולם החדש. אם כן, דקארט עומד מול משימה, להיות האריסטו החדש- לבסס מחדש את המדע:
זוהי שאלה פונדמנטלית ש דקארט חוזר אליה שוב ושוב בהגינות.
דקארט מרמז כי הוא כותב 'הרהורים' (הגיונות לא תרגום לגמרי מדוייק, נשמע יותר לוגי מתמטי) הכותרת המקורית הין בין הרהורים להגיונות. יש להקשיב למתח בין הפרוייקט שבא לבסס את המדעים, לגעת באובייקטיביות של האובייקט, ליצביותו ואמיתות- ומצד שני, איך הוא יעשה זאת? מדיטציות, הרהורים- התבוננות פנימה. דקארט מציע תרגיל אישי, הרהורים אישיים מאוד. כבר בכותרת אנו מוצאים מתח שאמור להעלות סימני שאלה.
כדי לפתור את המתח אנו צריכים להוסיף מילה שמופיעה בכותרת של הגרסה בצרפתית: הכותרת של ההגיונות מתרגם דקארט "מדיטציות/ הרהורים מטאפיזיים על פילוסופיה ראשונית".
מטאפיזיקה משמע, משהו שהוא מעבר לפיזיקה. כדי לבסס את המדע, אנו צריכים לחרוג מהמדע. האינטואיציה הבסיסית של דקארט, בדומה אולי לאריסטו, כי יש לעזוב את האווירה המיידית של הדברים, את היחס האובייקטי לעולם- לא ניתן לבסס את המדע מתוך המדע, יש למצוא יסוד שהוא חורד מהמדע, ושהוא יותר בסיסי ממנו. המדיטציות שמציע דקארט הן נסיגה, חזרה אל תוך עד שמגיעים בהיגיון השני- אל הרגע האינטימי שבו מתגלה ה'אני' במלוא מובן המילה. מדיטציות= השתחררות יציאה מן הקרבה אל העולם, והתבוננות יותר ויותר פנימה. ובאמת, ההגיונות מעוצבות לפי סדר של ימים (כל היגיון נפתח ביום שלמחרת). והן בעצם אמירה לגבי מהי מחשבה: בבחירה לכתוב מדיטציות אישיות יש אמירה- חשיבה איננה להיות דבר בדברים, אלא נסיגה מהעולם, נסיגה שרק היא יכולה בשלב שני לתת ביסוס למדע, לעולם.
הסגנון של המדיטציות, הביוגרפיה של דקארט- הוא בעצם, פרקטיקה שדקארט יורש מהישועים מהם למד (חונך בבי"ס ישועי). דקארט מייבא אל תוך הפילוסופיה סגנון שהוא ביסודו דתי. במקום לערער על תאריו האין ספיים של אלוהים, מתורגם למדיטציה שאמורה לספק מטאפיזיקה, פילוסופיה מושלמת.
המחשבה לפי דקארט, איננה שייכות לסדר העל-זמני של האל. לחשוב זה לא להתמקד בעולם מנק' המבט של הנצח, וגם לא מהמימד הלא זמני של הדברים. אלא, התמקדות עמוק בתוך נק' הסובייקט. האדם הזמני והסופי הוא המקור בו עשוי להתגלות האל. במובן מסויים זה השיגעון של דקארט. מתוך נק' על זמניות ניתן לגלות את האמת- ורק פרקטיקה זו היא היכולה לספק מענה לשאלת המדע. המחשבה אצל דקארט, היא תמיד מחשבה בגוף ראשון. בגוף שני היא מחשבה לא פרסונאלית, המתיימרת לאייש את מקום האובייקטים כאשר היא נטועה עמוק בתוך הסובייקט. דקארט אומר כי לא מתחילים לחזור ללא חזרה אל ההכרה שלנו.
איך ניתן לבסס את המדע? דקארט מרמז כי ניתן לעשות זאת רק על ידי בירור של שתי שאלו ת מרכזיות: שאלת הנפש, ושאלת האל- האובייקטיבים הבסיסיים ביותר לפי דקארט. כדי לבסס את המדע אני אצטרך להוכיח את נצחיות הנפש, להסביר כיצד ישנה הבחנה מהותית בין הנפש ובין הגוף, ומצד שני להוכיח את קיומו של האל. לעסוק בשתי שאלות אלו- לא מתוך התיאולוגיה אלא מכוחן של הוכחות פילוסופיות הרציונאליזים של דקארט הוא מפתיע- מצד אחד היסוד ה** מצד שני הפניית המבט אל גורמים מטאפיזיים כדי לבסס את המדע- יש כאן רציונאליזם מזן מיוחד. למעשה, יש להגדיר מחדש לפי דקארט מהו בעצם רציונאליזם: רציונאליזם רחב, מטאפיזי- כזה, שהיסוד המכונן שלו הוא עיסוק בשתי האובייקטים המטאפיזיים הבסיסיים ביותר (הנפש והאל). לנו קשה לשמוע את זה, מפני שאנו חכמים נבונים ויודעים את התורה- והעיסוק בשאלת האל הוא מאוד ארכאי- אנו נפריך את זה.
לכן, יש להשיל מעלינו דעה קדומה זו.
ייתכן בהפוך על הפוך לכולנו יש דעות קדומות תמונת עולם מסולפת שקשה להשתחרר ממנה. דקארט עוסק בשאלה בסיסית: שאלת הידע, אנו תמי ד מלאי אמונות תפלות, חלק מהן- שאם פילוסוף מתעסק באל, מראש אנו לוקחים זאת בעירבון מוגבל. דקארט, בהקדמתו סוגיית האל היא חשובה מאוד. אין רציונאליזם קרטזיאני בלי הוכחת מציאות האל (אז היו מוכנים נפשית..)
דקארט \ הגיונות: ההיגיון הראשון
דקארט \ הגיונות – ההגיון השלישי
דקארט: סיבתיות, סולפסיזם ואינסוף
פילוסופיה של העת החדשה – סיכומים