הרקליטוס – העולם הוא תנועה
כמו המליטים הרקליטוס טען כי העולם מורכב ניגודים ניגודים אך פירש ניגודים אלו באופן שונה.
ניגוד אחד לא קיים ללא השני: "הדרך מטה מעלה אחת היינו הך" (60). הניגודים לא ניתנים להפרדה כפי שהדרך מעלה ומטה לא ניתנים להפרדה (האם יש הבדל בין הכביש מת"א לירושלים לבין הכביש מירושלים לת"א?). ישנן כמה משמעויות לאחדות הניגודים:
- נקודת ראות יחסית, כלומר כיוון ההסתכלות. משל לכך שהאדם, לפי הרקליטוס רואה את העולם מנקודת המבט היחסית שלו, הסובייקטיבית.
- הבנת הדברים תלויה בניגודיהם , הם מגדירים אחד את השני (כמו בפר' 111). כלומר, דבר לא קיים ללא ניגודו ובגלל הבדלי הפרספקטיבה שמתעתעים באדם, כל דבר למעשה זהה עם ניגודו.
- הניגודים נוצרים זה מזה והחילוף ביניהם הוא תמידי (126), כלומר העולם הוא דינאמי, תנועה טהורה: "הכול זורם" (לא נאמר ע"י הרקליטוס ככה"נ), הכול משתנה וכל הזמן: panta rhe – "לאותו הנהר אין נכנסים פעמים" (91). את העולם הרקליטוס מדמה לנהר שהרי מה הופך נהר לנהר? לא המים אחרת אגם היה נהר, לא גדותיו הרי שאז ואדי היה נהר אז מה שהופכו לנהר הוא התנועה, הזרימה.
יתר על כן, קיים מתח בין הניגודים וכמו במיתרים, ללא המתח, לא היינו מבדילים בין מיתר אחד לאחר. את אותו המתח הרקליטוס טוען שעושה הקרב, המריבה לגבי החברה האנושית: "הקרב לאכל הוא אב.." – הקרב מבדיל בין עבדים לבני חורין (פר' 53). בניגוד לאנאקסימנדרוס אשר טען כי הניגודים עושים "צדק" אחד לשני "לפי סדר הזמן" וכך ניגוד אחר מבוטא כל פעם וישנה מחזוריות, הרקליטוס טוען כי אין מחזוריות אלא מתח ששורר באופן תמידי בין הניגודים, העולם מבוסס על המתח שבין המריבה והחיוב וללא אותו מתח הדברים "יתפרקו": "גם הקיקיון יתפרק אם לא נבחש." (125). אותו הכוח המאחד, המתח, לא ניתןI לאבחנה, כלומר אינו גלוי לעין: "הטבע אוהב להסתתר (123). מדוע מסתתר: כי "כערימה המגובבת באקראי סדר העולם [הקוסמוס] יפה יותר." (פר' 124)…
הרקליטוס מציין את האש כדימוי למתח בין הניגודים בעולם. אך בניגוד לפילוסופים המילטים, אין הוא אומר כי הראשית היא אש אלא מייחס את המתח למאפייני האש – האש היא עצמה דינאמית, תנועה מתמדת, מתלקחת כשם שכבה ומה שמבעירה גם מתכלה בו זמנית. ועל כן פר' 67: "האל הוא יום ולילה, חורף קיץ, קרב שלום, שבע רעב ומשתנה כאש."
יתר על כן לפי פר' 90, האש הוא תמורה, את הכול ניתן "להחליף" באש כשם שניתן להחליף מוצרים בזהב, ובכך העולם מידמה לאש. ניתן לסכם את מסקנותיו בפר' 30 האומר כי סדר העולם מונע ע"י איזה כוח (לא אל ולא אדם) ומשתנה כל הזמן כמו אש.