שלושת הפילוסופים היוונים ה"ראשונים" באו שלושתם ממילטוס, באסיה הקטנה.
יש לנו מעט מאוד עדויות על הקבוצה לה אנו קוראים הפילוסופים הקדם-סוקרטיים, חייהם וכתביהם. הכתבים שלהם הגיעו אלינו בצורה של פרגמנטים, שום ספר מלא לא נשמר. הדבר היחיד הנתון בידינו הוא ציטוטים מידי אנשים אחרים. את עבודת האיסוף העיקרית עשו בסוך המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 דילס וקראנצ, ובדר"כ נתייחס אל אסופת הפראגמנטים שלהם. חלק מהציטוטים שאנחנו מכירים מוטלים בספק על ידי חוקרים מסוימים, ונטען שנעשו שינויים מאוחרים (אינטרפולציה).
תאלס הוא ה"פילוסוף" שנחשב לראשון. לפניו הדברים אותם הפילוסופיה מנסה להסביר, הוסברו באמצעות המיתוס. ניתן לפרש ולמצוא את צורת המחשבה לפני הפילוסופיה דרך המיתוס, ודוגמותיו הראשיות- הומרוס והסיודוס. בעולם המיתוס הדרך ללמוד ולדעת משהו היא דרך השראה אלוהית, בגלל שהאדם מוגבל ולא יודע כלום. בקריאה של המיתוסים רואים פעמים רבות שדברים מוצגים כאמת ללא נסיון למצוא הסבר או סיבה, כי מקורם במוזות ובאותה השראה אלוהית.
אפיסטמולוגיה: תורת הידיעה- עוסקת בידיעה, במה אפשר לדעת, וכדומה.
אונתולוגיה: תורת יש- עוסקת במה קיים, ברמות קיום, ממה מורכב בקיים, וכדומה.
תאלס התעסק במתמטיקה, גאומטריה, מסעות ותחומים רבים. כבר בני זמנו אומרים עליו שהוא מעולם לא כתב ספר, לכן יש לנו אזכורים רבים שלו אך לא ציטוטים. רוב המקורות שלנו לגבי תאלס מגיעים מספריו של אריסטו ותלמידו תאופוסטוס, מה שגורם לבעייתיות גם בגלל האינטרפולציה הנ"ל, וגם בגלל שאריסטו ותאופוסטוס עצמם מצטטים רק את מה שמעניין, רלוונטי ומתאים להם.
אריסטו אומר על תאלס שהוא הפילוסוף הראשון, ודיבר עליו והפילוסופים האחרים של זמנו. ניתן לומר שתחום ההתעסקות והמחשבה שלהם הוא "הכל". הם התעסקו ב-פיזיס, טבע ביוונית. הם ניסו להסביר את הטבע והעולם סביבם בצורה אחרת ממה שהכירו עד זמנם.
משפט תאלס הפילוסופי: "הכל מים". אריסטו אומר שתאלס טען שהארכא (ראשית), המקור, העקרון של הדברים, טמון באותו משפט. הוא ראה את המציאות כדבר ורסטילי, מרובה פנים ועצמים, אך בראשית של הכל, היסוד היוצר, הוא מים. תאלס אומר שאסור לבלבל בין תופעות למעשי, לא צריך לערבב בין הממשות החומרית למה שנראה. הטענה של תאלס היא מוניסטית מטריאליסטית, מפני שהוא טוען שהממשות מורכבת מיסוד חומרי יחיד. טענה זו היא טענה אוניברסלית (כוללת כל) ורדוקציוניסטית (מסבירה את המציאות כולה באמצעות חלק קטן מתוכה). אריסטו טוען שתאלס השתמש בתצפיות כדי להגיע לאותה מסקנה, מה שהופך את תאלס לאמפיריציסט. קיים משפט נוסף המיוחס לתאלס, האומר "הכל מלא אלים". ייתכן כי תאלס התייחס למציאות כולה כדבר חי.
הראשית לפי הסיודוס היא האל כאוס, אך הוא לא עושה רדוקציה, ובעצם את כל שאר השתלשלות הבריאה צריך להסביר עצמאית. אצל הסיודוס יש אינסוף ראשיות, כיוונים ועקרונות, ברמה מואנשת ופרטנית, ואין מה לחקור בה כי מדובר על "עובדות" ללא יחסי סיבתיות או חוקיות. הדרך להגיע לידע על הדברים האלה הוא השראתי בלבד, ולכן חשיבה וחקירה בעניין הן מיותרות.
מבחינת המיתוס תופעות וממשות הן אותו דבר. תאלס שובר כיוון מחשבה זה, וטוען שהמציאות היא מורכבת יותר ודורשת הבנה עמוקה יותר, ואינה זהה לתופעות מוחשיות. לכן על האדם לחקור וללמוד באופן אקטיבי.
אנקסימנס: גם מילטי, וגם הוא חושב במונחים אוניברסליים ורדוקטיביים. אך המוניזם המטריאליסטי שלו אינו כמו זה של תאלס. הוא טוען שהארכא, המקור והעקרון הוא אוויר- "הכל אוויר", כולל האלים והנפש. חלק מטענתו היא שהטבע הוא דבר חי. הכל בנוי מאוויר ברמות שונות של דחיסה, כאשר הוא מיקם כל דבר על ספקטרום לפי דחיסותם- אש>רוח>אדים>מים>אדמה>אבן, וכו'.
אנקסימנדרוס: אף הוא מילטי. הוא אחד הראשונים או הראשון שעשה שני דברים: צייר מפה של העולם (המוכר בזמנו…) וכתב את ספרו בפרוזה. כמו כן, הוא טען שכדה"א לא עומד על שום דבר אלא מוחזק במקום ע"י הכוחות המנוגדים והמרחק בין גורמי שמיים אחרים, ושמוצא החיים הוא מן הים ומשם התפתח אל היבשה ואל האדם. הוא טען שקיים יסוד מקור מוניסטי, אך קרא לו אפיירון, כלומר דבר לא מוגדר ולא מוגבל. הוא טען שאי אפשר להגדיר את אותו יסוד כדבר שיש לו תכונות מסוימות ולא אחרות- הוא מכיל כל. ברשותנו פרגמנט אחד ויחיד של אנקסימנדרוס: "אלה שמהם התהוות הדברים, אליהם גם כיליונם לפי החיוב; שהרי נותנים הם דין וגמול אלה לאלה בשל אי-צדקתם לפי סדר הזמן".