תיאוריות אנתרופולוגיות: פוסטמודרניזם באנתרופולוגיה

השיח הפוסט מודרני באנתרופולוגיה  וערעור בסיסי הסמכות של המחקר האתנוגראפי

גירץ הביא להתבוננות על תופעות חברתיות-תרבותיות כתופעות פתוחות: בעלות ממדים שונים ומורכבים, לעתים סותרים, שניתן לספרן בדרכים שונות, שפרשנותן תלוית הקשר. כמו כן לתפישה של תפקיד האנתרופולוג כפרשן, מקנה משמעות.

המהפך הרפלקסיבי הביא להתמקדות באופי הדיאלוגי של עבודת השדה, כלומר בדרכים שבהם מופק הידע האתנוגראפי מתוך מציאות המפגש בין החוקר לנחקרים.

זה הוליד את "משבר הייצוג". ביקורת על האופן בו ההקשר ההיסטורי-פוליטי השפיע על תהליך הפקת הידע האנתרופולוגי. ביקורת על האופנים שבהם ההגמוניה של העולם המערבי (שממנו באו רוב החוקרים) השפיעה על הבנית ה"אחרים".

עליית הפרדיגמה הנאראטיבית במדעי החברה- מודעות לכך ש"חומרי גלם" יכולים להיות מעובדים ומאורגנים באופנים שונים, בתהליך היצירתי של הפקת הנאראטיבות. הדגשת האופי המעובד והמובנה שביסוד ארגון החוויה האנושית.

כל אלו הביאו להתרחקות מהמסורת הפוזיטיביסטית של ריאליזם אתנוגראפי, וערערו את בסיסי הסמכות של המחקר האתנוגראפי, כלומר את היכולת להציגו כ- "מייצג נאמן של מציאות אמיתית".

היבטים שונים של התרחקות מריאליזם אתנוגראפי:

1. נחקרים שוב אינם יכולים להיתפש כאובייקטים של ניתוח אלא כסובייקטים בעלי כוח ניתוח משל עצמם, שיכולים להיות ביקורתיים כלפי התהליך האתנוגראפי ותוצריו. ויכולים אף להשתמש בחוקר ובעבודתו לצרכיהם.
2. התערערה ההפרדה בין תפקיד החוקר לבין עיצוב המציאות שאותה הוא חוקר. מודעות להשפעתו של החוקר על האנשים עמם הוא בא במגע, מעשיהם, תפישותיהם.
3. מה היחס בין הטקסט האתנוגראפי- תוצר המחקר- לבין המציאות אותה הוא אמור/מתיימר לתאר ולייצג. שאלות של תוקף.

שאלה עקרונית נוספת- בעלת השלכות מוסריות ופוליטיות:

כיצד תהליך המחקר והתוצרים שלו משפיעים על חייהם של האנשים שבהם הוא עוסק- זו שאלה שאנתרופולוגים מתעסקים בה כיום.

אין לאף אחת מהן נוסחאות או מרשמים לפיתרון, תשובות חד משמעיות או כללים של עשה ואל תעשה.

הדיון בה הפך להיות לב ליבה של האנתרופולוגיה העכשווית.

השיח הפוסט מודרני באנתרופולוגיה  וערעור בסיסי הסמכות של המחקר האתנוגראפי

סיכום תיאוריות אנתרופולוגיות

סיכומים אקדמיים