הסבר ופירוט על הליך החקיקה
אישור יו"ר הכנסת – במקרה של הצעת חוק פרטית, יו"ר הכנסת בודק אם ההצעה איננה נוגדת את ערכי היסוד של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית, אם אין היא שוללת את קיומה כמדינה יהודית ואם אין בה גזענות. לאחר האישור ההצעה עוברת לדיון בקריאה מוקדמת = טרומית במליאת הכנסת
קריאה טרומית / קריאה מוקדמת- דיון מוקדם בכנסת אם בכלל יש להמשיך בהליך החקיקה .
אם יש רוב ההצעה עוברת לדיון בועדת הכנסת
דיון בועדת הכנסת– ועדת הכנסת שהנושא בתחומה מכינה את נוסח החוק לקראת הדיון בקריאה ראשונה
הערה: שלבים אלה מתקיימים רק במקרה של הצעת חוק פרטית. במקרה של הצעת חוק ממשלתית הדיון המוקדם נעשה במסגרת ישיבת הממשלה
קריאה ראשונה – דיון על נחיצות החוק
השר (אם הצעת החוק היא ממשלתית ) או הח"כ (אם הצעת החוק היא פרטית) מציג את הצעת החוק. מתקיים דיון ובסופו הצבעה. אם יש רוב לקבלת הצעת החוק ההצעה עוברת לועדת הכנסת המתאימה לניסוח סעיפי החוק.
שלב הועדה – הועדה מנסחת את סעיפי החוק.
הועדה מזמנת מומחים שומעת חוות דעת ובוחנת את ההצעה ביסודיות. חשיבות – מבחינת ההליך הדמוקרטי, זהו השלב שבו הקואליציה והאופוזיציה יכולים להשפיע על הניסוח והתכנים של החוק.
הועדה מגישה למליאת הכנסת את החלטת הרוב ואת הדעות של המתנגדים לסעיפים השונים לחוק ( הסתייגויות )
קריאה שנייה – הצבעה על כל אחד מסעיפי החוק .
זהו השלב העיקרי והארוך ביותר בחקיקה . במקרה שהיו חילוקי דעות בוועדה ( הסתייגויות ) מתקיימת הצבעה גם על הצעת הרוב וגם על ההסתייגויות. אם בסעיפים מסוימים קיבלה הכנסת את עמדת המתנגדים בועדה
(דעת המיעוט ), ההצעה חוזרת לוועדה . הועדה מנסחת מחדש את הצעת החוק וכוללת בה את השינויים ושוב מחזירה את ההצעה לדיון בכנסת (קריאה שנייה ) וכך הלאה עד שכל סעיפי החוק מתקבלים ללא התנגדויות (הסתייגויות ) , אז עוברת ההצעה להצבעה האחרונה – קריאה שלישית
קריאה שלישית – הצבעה על החוק בכללותו וחתימה על החוק על ידי נשיא המדינה, ראש הממשלה והשר שהחוק בתחומו. רק חוק חתום נכנס לתוקף
חשיבות שלב זה – לאפשר לחכ"ים לבחון שוב את החוק לאחר שנעשו בו שינויים . יתכן כי השינויים שהוכנסו שינו את החוק והרחיקו אותו מהמהות והמטרה לשמו נחקק.
פרסום החוק – חוק חתום מתפרסם ב"רשומות" ובכך החוק פומביות. הפרסום ברשומות מקנה תוקף משפטי רשמי לחוקים ולתקנות של רשויות השלטון. פרסום ברשומות מממש את זכות הציבור לדעת ועקרון שלטון החוק.
מדוע תהליך חקיקת החוק ארוך ומסורבל?
- לאפשר שיקול דעת – ההנחה שככל שיהיו יותר דיונים כך יעמיק שיקול הדעת לגבי החוק
- לאפשר לציבור הרחב להשפיע על נוסח החוק- ע,י תקשורת, אסיפות הפגנות ולחצים פוליטיים
- לצמצם את הסכנה של חקיקה חפוזה בלתי מאוזנת, למנוע חוסר התחשבות והתעלמות מערכי מוסר וצדק
למרות האמור לעיל הכנסת יכולה לחוקק חוק שאיננו דמוקרטי במובן המהותי.
יש לזכור כי בהליך החקיקה יש השפעה ליחסי קואליציה אופוזיציה:
– לקואליציה יש רוב בכנסת. יו"ר הכנסת הוא נציג הקואליציה. בידיו הסמכות לקבוע את מועד ההצבעה. סמכות זו מקנה לו זכות לדחות את מועד ההצבעה בקריאה ראשונה ושנייה כדי למנוע מצב שתתקבל הצעת חוק שאיננו רצוי לקואליציה
– בחקיקת חוק רגיל, החוק לא קובע את מס' החכ"ים הדרוש להצבעה בקריאות השונות. ומכאן שיתכן כי חוק יחקק בידי נספר קטן של חכ"ים- חוק זה אמנם יתקבל על פי הכרעת רוב מבין אלה שנכחו בהצבעה אך למעשה זהו חוק של המיעוט ( מכלל חברי הכנסת )