סיכומים באזרחות לבגרות: סוגית החוקה בישראל

סיכומים באזרחות לבגרות: סוגית החוקה בישראל

כאשר הוכרזה מדינת ישראל לראשונה הייתה כוונה כי תקבע לה חוקה פורמלית ואף הוקמה ועדה שתפקידה היה לנסח את חוקת ישראל ולהביא אותה לאישור האספת המכוננת לאחר הבחירות הראשונות. אך מפא"י וחזית המפלגות הדתיות נסוגו מהסכמתן הראשונית לחוקה בגלל בעיות בגישור עמדותיהם של הדתיים והחילונים לגבי כתיבת חוקה לישראל.

שתי סיבות עיקריות הובילו לכך שלא נכתבה לישראל חוקה בשנות החמישים:

  1. השלטון, מטבעו, מעדיף שלא להגביל את עצמו על ידי חוקה.
  2. התנגדות המפלגות הדתיות לחוקה בישראל.

בשנות השמונים הפכה סוגיית החוקה בישראל לנושא של דיון ומאבק ציבורי. הקושי בכינון חוקה בישראל נובע מהגישות השונות לאופייה של ישראל כמדינה יהודית שבאות לידי ביטוי בין היתר לגבי סוגיית החוקה.

  • הרואים בישראל מדינת לאום יהודית דמוקרטית סבורים כי קיומה של חוקה פורמלית היא תנאי הכרחי לקיומה של ישראל כדמוקרטיה המבטיחה את זכויות האדם והאזרח, זכויות מיעוטים, ממלאת את עקרון הגבלת השלטון ומנהיגה נורמות דמוקרטיות מלאות.
  • גישתה של היהדות הדתית לגבי סוגיית החוקה בישראל מתחלקת לשתיים:

–          הציונות הדתית מוכנה לקבל חוקה בישראל, אולם רוצה כי חוקי ישראל הבאים לידי ביטוי בחוקה ישלבו ערכים המשלבים את תפיסת העולם הדמוקרטית עם ערכי היהדות.

–          היהדות החרדית מתנגדת באופן נחרץ לכל חוק מעשה ידי אדם שכן היא סבורה כי תורת העם היהודי היא החוקה היחידה שצריכה לחייב אותו.

ראו גם: חוקה, חוקי יסוד וחקיקה רגילה

סיכומים באזרחות לבגרות

סיכומים באזרחות לבגרות: סוגיית החוקה בישראל

להעמיק זה לדעת טוב יותר:

ועוד מלא דברים מעניינים:

לכל הסיכומים באזרחות

עוד דברים מעניינים: