תקשורת כתרבות: גירץ – תיאור גדוש: לקראת תיאוריית תרבות פרשנית

קליפורד גירץ (1990) – תיאור גדוש: לקראת תאוריית תרבות פרשנית

קליפורד גירץ מנסה להציג את אופן מחקרי התרבות, כיצד צריך להתנהל מחקר תרבותי. תפיסת העולם שלו נותנת קווי מיתר לגבי האופן שבו צריך להתנהל מחקר תרבותי.

גירץ מגדיר מהי תרבות – תרבות, לטענתו, היא מאגר של רשתות משמעות שאדם טווה לעצמו ונתון בתוכם.  כלומר, כל מעשה ידי אדם זה חומרים של התרבות. זה יכול להיות מילים, סמלים, התנהגויות, תמונות, טקסים – הכל תלוי תרבות וכולנו יחד כחברה, יוצרים את הערכים הסמלים וכד', וגם חיים לפיהם. אנחנו, כחברה, מגדירים לעצמנו מהם ערכים, נורמות ומהם התהליכים ואנחנו חיים על פיהם.

איך חוקרים תרבות?  זה המושג של תיאור גדוש:

תיאור גדוש – חשיבה של מחשבות על מהות דבר. זה ריבוי של מבנים מושגיים שיש להציגם ולהבהירם במטרה לחלץ את המשמעויות שמהם מורכבת התרבות. התרבות היא משחק פומבי מבוים שבו פעילות אנושית מהווה ייצוג סמלי של התרבות ותפקיד האתנוגרף לפרש את אותה התנהגות מנקודת מבטו של בן התרבות ולכתוב אותה.

תיאור גדוש  – הטענה היא שכל תרבות מורכבת מהרבה מאוד טקסים, התנהגויות, התנהלות, מושגים – איך אנחנו קוראים לכל דבר, איך אנחנו מגדירים את עצמנו, היחסים בינינו וכו'. המטרה של מחקר תרבות היא להתחקות אחר כל הדברים האלה ולהבין מה קורה ומה המשמעות של הדברים שמתרחשים. למשל, טקס שמתנהל באפריקה, המטרה של חוקר תרבות היא לציין את הטקס ולתאר אותו אך גם להבין את המשמעות שלו מתוך בני התרבות עצמם. יש לשאול את בני התרבות למה משמש כל סמל, מה הוא אומר להם ואיזה משמעות יש לדבר מבחינה תרבותי לבן אותה התרבות.

תיאור גדוש, כשמו כן הוא. גירץ טוען שתרבות גדושה בהרבה מאוד סוגים של מבנים, התנהגויות, טקסים. המטרה היא להבין את כל הדברים האלה כדי להבין את המשמעות של תרבות. אחד הדברים שיש לעשות כשבודקים תהליך חברתי או היבט מסויים – יש לבחון מנקודות מבט שונות. יש לבדוק דברים בצורה מורכבת, מעמיקה ולא חד מימדית. יש לחקור מה כל אחד הרגיש, מה הוא חשב, מה הוא הבין. מכאן, שתיאור גדוש יהיה הרבה מאוד מחקרים שיבדקו  את התרבות מכל מיני היבטים, הקשרים וכיוונים שונים וילמדו אותנו על התרבות אבל מבני התרבות עצמם.

גירץ מדבר על 4 מאפיינים של מחקר אנתרופולוגי תרבותי – איך צריך להיות מחקר תרבותי:

  1. ניתוח פרשני – הפרשנו של המציאות היא סובייקטיבית והיא האופן שבו בני התרבות עצמם רואים את המציאות שלהם, במילים שלהם ומנקודת מבט שלהם ותפיסת העולם שלהם. הכל פרשנות ואין שום משמעות לעובדות. מקום החוקר הוא לסדר את הפרשנות הזאת ולכתוב אותה מתוך המושגים של בני התרבות והמשמעויות שלהם עבורם.
  2. השיח החברתי – נושא הפרשנות הוא השיח החברתי. כלומר, כל הבסיס למחקרים הוא פומבי. מה קורה בין אנשים – טקסים, דיבורים, התנהגויות, מעשים ולא מחשבות. הוא לא בודק היבטים פסיכולוגיים אלא מה שאנשים אומרים ומה שקורה בתרבות כלפי חוץ. הו בודק מה קורה בעת ההתנהלות החברתית.
  3. עיסוק ב'אמור' – המחקר מלכתחילה לא מתיימר לבדוק דברים אחרים מלבד מה שנראה כלפי חוץ – מה שנאמר, מה שנעשה. )(מאוד דומה לסעיף 2).
  4. מחקר מיקרוסקופי – הטענה היא שנכנסים לעומק למשהו מאוד ספציפי. לתופעה ספציפית, לתהליך מסויים. התהליך מיקרוסקופי אך מאוד מעמיק.

גירץ אומר שהרבה מחקרים מעמיקים של תופעה מסויימת בקבוצה מסויימת, יתנו לו ביחד הבנה מעמיקה ונרחבת על אותה התרבות.

לסיכום – גירץ טוען שמחקר התרבות יוצר גופי ידע אודות חברה מסויימת, נותן משמעות של התרבות בחברה עבור בני התרבות עצמם, דרך בחינה של השיח התרבותי – מילים, מושגים, התנהגויות, המייצגים את התרבות ומאפשרים להבין אותה על פי האנשים החיים בתוכה.

המקום של חוקר תרבות הוא להביא בצורה הטובה ביותר את הדברים של בני התרבות, את הפעולות שלהם ואת המשמעויות של הפעולות עבורם בתוך התרבות.

חזרה אל: תקשורת כתרבות

תקשורת המונים – סיכום

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: