הרנסנס הצפוני כולל בתוכו את המדינות: צרפת, בלגיה, הולנד וגרמניה.
בצפון, לעומת איטליה, שבה ראינו כי קבוצת אנשים מנהלת את עיר, ישנו שלטון מלוכני ודוכסיות וכמו כן, ישנו שלטון דתי (הכנסייה)- שלטון ריכוזי.
ברנסנס הצפוני יש בציור חוסר דיוק בתיאור הדמויות והוא לא מפותח כמו הרנסנס האיטלקי (בשיאו).
דבר נוסף שמבדיל את הרנסנס הצפוני מן האיטלקי היא הפרספקטיבה. ברנסאנס הצפוני לא ייחסו חשיבות לפרספקטיבה כמו ברנסנס האיטלקי.
בתקופה זו האמנות הופכת סמלית. סמלים מוסתרים בתמונה – איקונוגרפיה.
לעומת איטליה הממוקמת בדרום-מרכז אירופה ומקיימת מסחר עם שאר אירופה וכך האמנות שלה מתפשטת ברחבי היבשת, האמנות בצפון מתפתחת בקצב לא אחיד.
בתקופה זו הייתה יותר מאשר טכניקה אחת של אומנות. היו פסלים, ציורים, שטיחים ארוגים ומאוחר יותר אף היה ציור בצבע שמן.
בצפון שמו פחות דגש על קומפוזיציה. עליהם השפיעו החיים בבית מרבית הזמן, חוסר חיי חוץ, אווירה אפלולית וזה התבטא בפיסול ובציור. לאט לאט החלו היוצרים הצפוניים לראות את הטבע ואת סביבתם והטבע והנוף נעשו להם מקור השראה.
ב-1500 היו אנשים רבים שהאמינו כי יום הדין קרב ובא וכך גם קיצם קרוב. הייתה מלחמה והיו קשיים כלכליים רבים.
האומנות של תקופה זו היא אומנות מוזמנת שאותם מזמינים ומממנים פטרונים ואנשי אצולה.