האומנות הרומית מהעת העתיקה לשלהי העת העתיקה ובתקופת הנצרות המוקדמת: סוף והתחלה (סוף התרבות הפגאנית ותחילת התרבות הנוצרית).
דיוקנאות רומיים:
קיימים שני סוגים:
- דיוקנאות ריאליסטיים- דומים למציאות. המטרה העיקרית של דיוקנאות אלה הייתה הנצחה ציבורית, או פורטרטים פונאריים (קבורה) פרטיים, על מנת לשמר לדורות הבאים את תווי הפנים האינדיבידואליים של האדם. דיוקנאות נטולים יפויים מלאכותיים. בעלי תפקיד בונה ורוחני.
ווספסינוס
בניגוד לפסלו של אוגוסטוס כאן אנו נתקלים בדיוקן של קיסר רומי אשר הושם עליו דגש ריאליסטי, ללא שיער, ללא שיניים ועם קמטים, על דיוקן זה נאמר כי "הוא מתאמץ לעשות את צרכיו", המימד הריאליסטי הוא לא כדי לפגוע אלא משדר אצילות, חוכמה וניסיון חיים.
- דיוקנאות אידיאליים- למטרות תעמולה פוליטית.
אוגוסטוס מפרימה פורטה, 19 או 15 לפנה"ס
בפסל זה מבקש אוגוסטוס לאפיין את עצמו כמי שמגלם הרמוניה, אוגוסטוס הוא זה שמבקש ליצור שלום עולמי (פקסרומאנה) וכך גם הוא רואה את עצמו.
דיוקן אוגוסטוס הוא בבחינת אידיאלי, המדים הצבאיים והמכובדים. הפרופורציות, האסתטיקה, מבנה הגוף.
בפועל, בזמן פיסול הפסל היה אוגוסטוס איש זקן ומכוער, הניגוד המושלם לאידיאל היופי- עין עצלה, גבות מחוברות, קמטים…
הקופידון לידו מסמל ייחוס של אלים לשושלתו.
מאפייני הפסל:
- שילוב בין אדם ואל – הקיסר הרומאי הוא בשר ודם אך הוא נתפס כאדם שניחן בחסדי האלים, היתן לראות זאת בדמויות המלאכים אשר על שריונו של הפסל.
- הפסל בנוי על-פי המבנה הכיאסטי של "נושא הרומח" , אך מפאת כבוד הקיסר הפסל הוא אינו עירום, המבט בעיניו מבטא נחישות לעומת מבטו הסהרורי של "נושא הרומח" והיד אשר מבטאת סמכות המיוחסת לאוגוסטוס הקיסר.
ארבעת הטטררכים:
טטררכיה=חלוקת השלטון בין ארבעה קיסרים ששלטו באימפריה הרומית בעת ובעונה אחת.
הארבעה מוצגים מחובקים ושווים זה לזה בדמיון הצורני-אמנם האימפריה חולקה לארבעה חלקים אך הם מאוחדים ושווים.
- הקפאון של הגופים הוא סימן של יראת כבוד
- האחידות והסכמטיות כסימן של אחדות
- העיניים אל האין סוף מביעות ומבטאות רוחניות
במהלך התקופה הרומית המאוחרת ישנה קריסה של קאנון הצורות הקלאסיות.
האמנות הקלאסית במיטבה חדלה להתקיים. במקומו של הסגנון הריאליסטי, מופיע סגנון אחר-סכמטי ומופשט יותר, המבטא ערכים רוחניים….
