עבודת הכנסת – סיכום באזרחות

הכנסת היא הרשות המחוקקת של מדינת ישראל, והיא מהווה את ליבת הדמוקרטיה הישראלית. תפקידה המרכזי הוא לחוקק חוקים, אך היא ממלאת גם תפקידים חשובים נוספים: פיקוח ובקרה על עבודת הממשלה, אישור תקציב המדינה, ייצוג מגוון הדעות בחברה וקידום זכויות האזרחים. הכנסת פועלת במסגרת עקרון הפרדת הרשויות, והיא מורכבת מ-120 חברים הנבחרים בבחירות כלליות אחת לארבע שנים. עבודת הכנסת נעשית במליאה, בוועדות הכנסת השונות ובאמצעות כלים פרלמנטריים מגוונים. הבנת מבנה הכנסת ותפקודיה חיונית להבנת תהליך קבלת ההחלטות במדינה דמוקרטית ולחיזוק המעורבות האזרחית.

מליאת הכנסת:

במליאת הכנסת מתאספים כל 120 חברי הכנסת. זהו הגוף המרכזי בו נעשית עבודת הכנסת ובו מתקבלות מרבית ההחלטות. באולם המליאה נערכים דיונים במסגרות שונות, כגון הצעות לסדר היום, שאילתות, הצעות חוק או הצבעות אי אמון. ההחלטות מתקבלות ברוב קולות של חברי הכנסת הנוכחים בדיון למעט סוגיות בהן נדרש בחוק רוב מיוחד.

ועדות הכנסת:

– עיקר עבודת חברי הכנסת הוא השתתפותם בדיוני ועדות הכנסת.
– חלק מהועדות הן קבועות )מתמנות בכל כנסת( וחלקן מיוחדות )מתמנות לתקופת כהונתה של אותה כנסת שמינתה אותן(, והן דנות בתחומים כגון כספים, כלכלה, חינוך, עבודה רווחה ובריאות, מעמד האישה ועוד.
– תפקידי הועדות הינם ייעול העבודה הפרלמנטרית ע"י בירור פרטים, היוועצות במומחים, שיתוף ציבור וחשיפת גופי הממשל לפיקוח וביקורת.
– נושאי הדיונים בועדות הינם: הצעות חוק וניסוחן )כל ועדה דנה בהצעת חוק הקשורה לתחום שלה(, אישור חקיקת משנה של הממשלה, דיון עם אנשי מקצוע ובכל עניין אחר שנמסר לדיונה ע"י הכנסת.
– הרכב הועדות משקף את יחסי הרוב והמיעוט של הקואליציה והאופוזיציה בכנסת – ייצוג חברי הכנסת בוועדות נקבע בהתאם לייצוג הסיעות בכנסת, והקואליציה זוכה לרוב גם בועדות ויכולה לקדם הצעות חוק שהיא רוצה.

כלים פרלמנטריים:

 הצבעת אי אמון: הפרלמנט יכול להביא לסיום כהונת הממשלה על ידי הצבעת אי אמון )הממשלה תלויה באמונו(. בישראל הצבעת אי-אמון בממשלה מתקבלת רק כאשר רוב של 61 חברי-כנסת מביעים אמון בממשלה חלופית, שהודיעה על קווי היסוד של מדיניותה, על הרכבה ועל חלוקת התפקידים בין השרים. זהו כלי לפיקוח על הממשלה ע"י הפרלמנט במשטרים פרלמנטריים.
 שאילתא: שאלה המוגשת ע"י חבר כנסת על נושא בתחום אחריותו של משרד ממשלתי ודרישת מידע על ביצוע או אי ביצוע של פעולה מסוימת. לאחר שיו"ר הכנסת מאשר את השאילתה היא מועברת לשר הרלוונטי אשר חייב)הוא או סגנו( להשיב על השאילתא תוך 21 יום.
 הצעה לסדר היום: חבר כנסת רשאי להציע לכנסת לכלול בסדר יומה של מליאת הכנסת דיון בנושא מסוים הנוגע למדיניות הממשלה ותפקודה, לדוג' תוכנית נגיד בנק ישראל להתמודדות עם המשבר הכלכלי.
 חוק התקציב: חוק הקובע את תקציב המדינה לשנה אחת )במקרים חריגים לשנתיים(. בתקציב נקבעות הקצאות לגופים ממשלתיים ולפעולותיהם בלבד, והתמיכה מחולקת לפי אמות מידה כלליות ושוויוניות. אי אישור הצעת חוק התקציב ע"י הכנסת משמעותו כהצבעת אי אמון בממשלה. זהו כלי לפיקוח וביקורת של הכנסת על הממשלה, ועל סדר קדימויות שלה בכל תחומי החיים של מדינת ישראל.

החקיקה בכנסת

היוזמה לחקיקת חוקים באה מצד הממשלה או מצד חברי כנסת. הצעת חוק שהגישה הממשלה מכונה הצעת חוק
ממשלתית. הצעת חוק המוגשת ע"י חבר כנסת היא הצעת חוק פרטית.
הצעת חוק ממשלתית:
הצעת חוק אותה יוזמת הממשלה. המשרד הממשלתי הרלוונטי מכין את נוסח ההצעה, מביאו לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה, שבסופו מתקיימת הצבעה לאישור ההצעה. אם הצעת החוק אושרה, היא תוגש לדיון במליאת הכנסת וקריאה ראשונה. להצעות חוק ממשלתיות סיכוי רב יותר להתקבל בכנסת מכיוון שהממשלה נשענת בד"כ על רוב יציב של ח"כים השייכים לקואליציה. מרבית החוקים המתקבלים בכנסת מוגשים כהצעת חוק ממשלתית.
הצעת חוק פרטית:
הצעת חוק המוגשת על ידי חבר כנסת אחד או מספר חברי כנסת כיוזמה פרטית. הליך החקיקה במקרה זה הוא ארוך וממושך יותר.

הליך החקיקה:

(סיכום מורחב אודות הליך החקיקה בכנסת)

 אישור יו"ר הכנסת: הצעת חוק פרטית מועברת תחילה לאישורו של יו"ר הכנסת או סגניו )נשיאות הכנסת(. יו"ר הכנסת מוודא שההצעה לא נוגדת את ערכי היסוד של המדינה, לא גזענית, אנטי דמוקרטית או שוללת את מדינת ישראל כמדינת העם היהודי. אם ניתן אישור, ההצעה עוברת למליאת הכנסת לקריאה "טרומית".
 קריאה "טרומית" (טרום קריאה ראשונה):לאחר שהצעת חוק פרטית קיבלה את אישור נשיאות הכנסת, חבר הכנסת מציג אותה בדיון מוקדם במליאת הכנסת, שבסיומו נערכת הצבעה בקריאה טרומית על השאלה אם להמשיך בתהליך החקיקה. אם ההצעה מתקבלת ברוב קולות, היא עוברת לטיפול בוועדת הכנסת הרלוונטית. הועדה דנה בפרטי הצעת החוק, מכינה את הנוסח שלה ומביאה אותה לדיון והצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת (הצעות חוק ממשלתיות פטורות מקריאה טרומית).
 קריאה ראשונה: דיון ראשוני והצבעה במליאת הכנסת על הצעת חוק ממשלתית שאושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה או על הצעת חוק פרטית שעברה קריאה טרומית. אם ההצעה זוכה ברוב קולות בהצבעה, היא עוברת לטיפול בועדת הכנסת הרלוונטית. הועדה דנה בסעיפי הצעת החוק, שומעת מומחים בנושא ומעצבת את הנוסח שיעלה בקריאה השניה או ממליצה לדחותה. כל ח"כ רשאי להציע הסתייגויות לסעיפי החוק השונים, אותן מציינים בהצעה.
 קריאה שנייה: לאחר אישור הצעת החוק בקריאה הראשונה והדיון בסעיפיה בוועדת הכנסת הרלוונטית, ההצעה עולה להצבעה במליאה. הכנסת מצביעה על כל אחד מסעיפי החוק ומאשרת/לא מאשרת אותם לאור הסתייגויות הח"כים שהוצעו בדיוני הועדה. אם יש התנגדות לסעיפים מסוימים, יו"ר הועדה רשאי לדרוש שההצעה תחזור לוועדה לעריכת שינויים, והחזרתה לקריאה שנייה נוספת.
 קריאה שלישית: לאחר גיבושה הסופי של הצעת החוק במסגרת הקריאה השנייה, מצביעה מליאת הכנסת על החוק כמכלול בקריאה שלישית. אם החוק אושר (זכה לרוב), חותמים עליו יו"ר הכנסת, רה"מ, הנשיא והשר הרלוונטי, הוא מתפרסם ברשומות (ספר החוקים של מדינת ישראל) ונכנס לתוקף.

חזרה אל: סיכומים באזרחות