» בהכרזת העצמאות התחייבה מדינת ישראל לקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה ללא הבדל דת גזע ומין; לקיים חופש דת, מצפון, לשון חינוך ותרבות; לשמור על המקומות הקדושים לכל הדתות; ולהעניק לערביי ישראל אזרחות מלאה ושווה ונציגות מתאימה בכל מוסדותיה.
» מדינת ישראל מעניקה לכל אזרחיה זכויות פרט מלאות ושוות (למשל החוק הישראלי אוסר אפליה בקבלה לעבודה ובמקום העבודה על בסיס לאומי או דתי – חוק שירות התעסוקה, חוק שוויון הזדמנויות בעבודה) והיא מכירה באופן רשמי בזכויות המיעוט. אולם ישראל אינה תמיד מעניקה זכויות קבוצתיות מלאות למיעוטים שבה.
» ישראל מאפשרת למיעוטים ביטוי תרבותי ודתי נרחב יחסית במרחב הציבורי ובהיבטים מוסדיים (בניגוד למדינות מסוימות באירופה המטילות הגבלות על לבישת כיסוי ראש מלא או בניית צריחי מסגדים).
ביטויי מעמד המיעוטים במרחב הציבורי
השפה הערבית
» בעלת מעמד מיוחד בישראל עוד מתקופת המנדט בה נקבע שהערבית היא שפה רשמית. לכן חלק מפרסומי המדינה, שלטי הכוונה, ותקנות שונות מחויבות להכתב גם בערבית.
לדוגמא: כסף, ת.ז. ובולים כוללים כיתוב בערבית; ספר החוקים וקובץ התקנות מפורסמים גם בערבית; בדרכים בין
עירוניות ובשילוט עירוני בערים מעורבות מופיע גם כיתוב בערבית )בעקבות עתירות לבג"ץ(, בלוחיות רישוי של
מכוניות משולבת השפה הערבית.
» אך– ההתייחסות לשפה הערבית איננה עקבית – לעתים מקבלת יחס השווה לשפה העברית ולעתים מעמד משני.
תחומים נוספים בהם ניתן לשפה הערבית מעמד משני:
בתי משפט: מתנהלים דיונים משפטיים רק בעברית. נדחתה עתירה לבג"ץ בדרישה לאפשר ניהול משפטים בערבית.
משרדי הממשלה: חלק ממשרדי הממשלה לא מעניקים שירותים בשפה הערבית, ופניות למשרדי הממשלה בערבית נתקלות לעיתים בדרישה לתרגום עברי.
תרבות
התרבות הערבית באה לידי ביטוי במרחב הציבורי הישראלי ברדיו, בטלויזיה ובתאטרון במימון ובתמיכת המדינה. אולם
ביטוי זה נעשה במידה מועטת באופן יחסי.
דת
הגנה על בני המיעוטים בתחום העבודה:
א. חוק שוויון הזדמנויות בעבודה 3444 :אוסר על מעביד להפלות בקבלה לעבודה מטעמי דת או לאום.
ב. חוק שעות עבודה ומנוחה 3453 :מפרט את ימי החג והמועד של כל הדתות המוכרות על ידי המדינה כימי מנוחה. לכל דת יום מנוחה שבועי בו אין להעסיק עובדים )נוצרים ביום ראשון, מוסלמים ביום שישי(. החוק גם אוסר אפליית עובד בשל אי רצונו לעבוד בימי המנוחה שלו עפ"י מצוות דתו.
ג. חוק שירות התעסוקה 3454:אוסר על אפליית עובד על רקע לאומי או דתי.
שמירה על מקומות קדושים:
חוק השמירה על המקומות הקדושים 3461מדינת ישראל תבטיח את חופש הפולחן של כל הדתות ותשמור על רגשותיהם הדתיים של כל מתפללים במקומות הקדושים.
המעמד האישי מנוהל על פי הדין הדתי:
למיעוטים מערכת בתי דין נפרדת בה ניתן לדון בסוגיות בנושאי אישות:
חוק בתי הדין השרעיים 3451 :הכרה בסמכותםשל בתי הדין המוסלמיים בענייני האישות.
חוק בתי הדין הדרוזים 3462 :הכרה בסמכותםשל בתי הדין הדרוזים בענייני האישות.
מימון חלק משירותי הדת:
למיעוטים מוסדות דת נפרדים שזוכים למימוןחלקי של המדינה ע"י הקצאת תקציבים לבנייה והחזקה של מוסדות דת, בתי תפילה )מסגדים וכנסיות(, מקומות קדושים, ותשלום משכורות לבעלי תפקידים דתיים.
אין מגבלה בחוק על לבוש דתי
ביטויי מעמד המיעוטים בהיבט המוסדי
» מוסדות דת – למיעוטים מוסדות דת נפרדים שזוכים למימון חלקי של המדינה ע"י הקצאת תקציבים לבנייה והחזקה של מוסדות דת, בתי תפילה )מסגדים וכנסיות(, מקומות קדושים ותשלום משכורות לבעלי תפקידים דתיים (לדוג' חוק השמירה על המקומות הקדושים
» בתי דין של המיעוטים – בני העדות הלא יהודיות כפופים בנושאי אישות ועוד לשיפוט הדתי של בתי הדין על פי דתם
)חוק בתי הדין השרעיים )מוסלמים(, חוק בתי הדין הדרוזים וכו'(. מוסדות אלו מתוקצבים ע"י המדינה.
» חינוך –
א. למיעוטים השונים קיימות מערכות חינוך נפרדות )בתי ספר, גני ילדים( המתנהלות בשפתם ומקבלות מימון
ציבורי מלא בהיותן חלק ממערכת החינוך הממלכתית.
ב. חלק מתוכניות הלימוד וספרי הלימוד מותאמים לתרבות ולמורשת של המיעוטים כגון ספרות, דת, מורשת והסטוריה, בהתאם לחוק החינוך הממלכתי הקובע כמטרה לחנך כל אדם לכבד את מורשתו וזהותו התרבותית ולהכיר את השפה, התרבות והמסורת של קבוצות המיעוט בישראל.
ראו גם: מעמד המיעוטים בישראל
