בראשית פרק ג' – סיכום (דתי)

בראשית פרק ג' הצו הא-לוקי

צו ה' – המקורי                                               פרק ב' –פס' טז-יזצו ה' – עפ'י דברי הנחש                 פרק ג' פס א,דצו ה' – עפ'י דברי האישה פרק ג' פס' ב-ג
ויצו ה' אלוהים על האדם לאמראף כי אמר אלוהים(אמר אלוהים)
מכל עץ הגן תאכלמפרי עץ הגן נאכל
ומעץ הדעת טוב ורעומפרי העץ אשר בתוך הגן
לא תאכל ממנולא תאכלו מכל עץ הגןלא תאכלו ממנו ולא תגעו בו
כי ביום אכלך ממנו
מות תמותלא מות תמותוןפן תמותון

 

קריטריונים להשוואהצו ה' המקוריהצו עפ'י דברי הנחשהצו עפ'י דברי האישה
כיצד ניתן האיסור?

ציווי/אמירה

אלוהים ציווההנחש אומר שאלוהים אמר. לאמירה תוקף חלש יותר משל ציווי. הנחש רוצה להציג את האיסור האלוהי כפחות מחייב.משתמע מדברי האישה שאלוהים אמר ולא ציווה.

גם היא רוצה להציג את האיסור כפחות מחייב.

איזה עצים כלולים באיסור?רק עץ אחד –' עץ הדעת טוב ורע'הנחש אומר שאלוהים אסר לאכל 'מכל עץ הגן'. הוא מרחיב את האיסור כדי להציג את האל כרשע.האישה אומרת שאלוהים אסר לאכל 'מפרי העץ אשר בתוך הגן' – היא לא מציינת איזה עץ. כל העצים נמצאים בגן. בנוסף היא מוסיפה שאלוהים אסר לגעת בפרי.
תוצאת האכילהאדם וחווה ימותו ביום אכילת הפריהנחש אומר שאדם וחווה לא ימותו. הוא מנסה לשכנע את האישה לאכל מהפרי ללא פחד.האישה אומרת

'פן (אולי) תמותון'.

האישה אומרת כי לא בטוח שהם יענשו במוות. היא רוצה להפחית את הפחד שהיא חשה כדי שתוכל לאכל מהפרי.

 

רש'י מסביר שזה שחווה הוסיפה את איסור הנגיעה בעץ גרם לה לחטוא שכן הנחש דחף אותה לעץ והיא נגעה בו וכמובן לא קרה לה כלום  ואז אמר לה הנחש את רואה גם אם תאכלי לא יקרה לך כלום  ומכאן שצריך לקיים את ציוו ה' בצורה מדויקת ללא תוספות וללא גרעונות

 

החקירה והעונשים

'וישמעו את קול ה' מתהלך בגן לרוח היום' (פס'ח).

הקושי: ה' מתואר כבעל גוף, הוא מתהלך בגן וצעדיו נשמעים.

פתרון:   א-לוהים אינו בן אנוש ואין לו תכונות אנושיות. אבל התורה מתארת את אלוהים לבני האדם בצורה שתהייה מובנת להם. קשה לבני האדם לתפוס את התקדמות ה' ללא הליכה. כדברי חז'ל: 'דיברה תורה בלשון בני אדם'.

'ויקרא ה' אלוהים אל האדם ויאמר לו: איכה?' (פס' ט).

הקושי: מדוע ה' שואל את האדם היכן הוא, הרי אלוהים יודע הכול?

הפתרון: לפי רש'י ה' רצה לפתוח דו שיח עם האדם, הוא רצה לתת לו הזדמנות להתוודות על חטאו, כדי לא לתת את העונש באופן פתאומי.

ה' פונה אל האדם וחוקר אותו, האדם לא מקבל אחריות למעשה, הוא מטיל את האשמה על האישה. האדם רומז גם לאשמתו העקיפה של ה' שהביא אליו את האישה. 'האישה אשר נתת עימדי היא נתנה לי מן העץ ואכל'. אלוהים פונה אל האישה וחוקר גם אותה, גם היא אינה רואה עצמה אחראית למעשה והיא מטילה את האשמה על הנחש. 'הנחש השיאני (פיתה אותי) ואכל'.

הנחש אינו נחקר, שכן אשמתו ברורה  רש'י לומד מכאן 'אין מהפכין בזכותו של מסית' כלומר הנחש יכל לטעון  שהאדם אשם שהוא הקשיב לו  אבל המסית לא מגיע לו לטעון

 

סדר החוטאים הפוך לסדר הנחקרים, וסדר הנחקרים הפוך לסדר הנענשים.

סדר החוטאיםסדר הנחקריםסדר הנענשים
נחשאדםנחש
אישהאישהאישה
אדם(נחש) – לא נחקר ע'י האל.אדם

 

העונשים ניתנים עפ'י העיקרון של מידה כנגד מידה (חומרת העונש כחומרת החטא.

העונשים לנחש  

  1. עד עתה היה הנחש בעל רגליים, ומעתה יזחל על גחונו ויאכל עפר. מידה כנגד מידה: הנחש פיתה את האישה והאדם לאכול מהמובחר ביותר, ועתה יאכל את התפל ביותר, עפר.
  2. ה' ישים איבה (שנאה) בין בני האדם לנחשים. מידה כנגד מידה: הנחש העמיד פני ידיד לאישה, ומעתה יהיה אויבם של בני האדם, והם יהיו אויביו.

העונשים לאשה  (האשה נענשה למרות שהאיסור נאמר לאדם כי היא היתה כלולה בתוכו וממילא בעונשו)

  1. האישה תסבול בלדתה. מידה כנגד מידה: האישה קטפה את פרי העץ בקלות, אבל את פרי הבטן היא תלד בקשיים.
  2. האישה תישלט בידי הגבר. מידה כנגד מידה: האישה שלטה במעשה הפיתוי, היא פיתתה את האדם, ומעתה הגבר ישלוט בה.

האשה נענשית בעניין הילדים ב3 שלבים-הריון,לידה,גידול

העונשים לאדם

  1. האדם יעבוד קשה כדי להתקיים. מידה כנגד מידה: האדם אכל את פרי העץ בקלות, ומעתה יצטרך לעבוד קשה כדי לאכל את פרי האדמה.
  2. חיי האדם יהיו מעתה קצובים – עונש המוות. מידה כנגד מידה: האדם רצה לאכל מן הפרי כדי לעלות לדרגת יכולתו השכלית ולדרגת נצחיותו של ה'. מעתה האדם לא יחיה לנצח.

 

הגירוש

האדם קורא לאישתו חווה ' כי הוא היתה אם כל חי'. זהו מדרש שם – הסבר לשם של חווה.

ה' עושה כותנות עור לאדם ולאישה ומלביש אותם. ואח'כ הוא מגרש אותם מגן עדן.

מעשה זה מוכיח כי למרות שאלוהים כועס על אדם וחווה הוא עדיין דואג להם,.

הפסוק מעורר קושי לשוני: מדוע מדבר האל בלשון רבים, הרי הוא יחיד?

הפתרון: אלוהים מדבר בלשון רבים כיוון שהוא מתכוון אליו ואל המלאכים ששוכנים עימו בשמיים. הוא התייעץ עם המלאכים לפני שקיבל את ההחלטה לגרש את האדם מגן העדן. מכאן שגם האדם צריך להתייעץ לפני קבלת החלטות.

בפס' כדנאמר: 'וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים (מלאכים) ואת להט החרב המהפכת' (חרב שבוערת באש בשני קצותיה). תפקידם של המלאכים ושל החרב הוא להפחיד את בני האדם, ולמנוע מהם ניסיונות להיכנס לגן עדן.

 

 

שאלות בגרות: בראשית ג'

1.עיין בבראשית ג,א-ט'ז

א.בשיחה בין הנחש לאשה הנחש משנה פרטים אחדים ממצוות ה' לאדם שנזכרה בפרק ב,טז-כ – ציין שני שינויים,  וכתוב מה רצה הנחש להשיג בעקבות שינויים אלו,  וכיצד הם עזרו לו להחטיא את האשה?

ב.עיין בפסוק יג ובפרק ב פסוק ט'ז

רמב'ן-'וטעם מה זאת עשית –לעבור על מצוותי כי האשה בכלל אזהרת האדם …וכן היא בכלל העונש שלו' איזה קושי מתרץ הרמב'ן וכיצד הוא מיישב אותו ? איך פסוק ג יכול לסייע לו?

 

2.עיין בבראשית ג,א-ז

א.על פסוק ג כותב רש'י 'הוסיפה על הציווי ולפיכך באה לידי  גרעון'-מה הוסיפה חווה  ומה הגרעון שיצא מכך ע'פ רש'י

.מה הלקח שלומד מכך רש'י?

ב.'וידעו כי ערומים הם' מדרש 'אף הסומא יודע שהוא ערום אלה מהו וידעו כי ערומים הם? מצווה אחת היתה בידם ונתערטלו ממנה'

לפי המדרש מה משמעות המילים 'וידעו כי ערומים הם'

 

3.עיין בפרק ג,ט-טו

א.במה שונה פניית ה' לנחש מפנייתו  לאדם ולאשה? מהי הסיבה לשוני זה

ב.'ויקרא  ה' אלוקים אל האדם ויאמר לו אייכה'

אבן עזרא-טעם אייכה פתחון דברים וכן אי הבל אחיך

מדרש-וכי אין הקב'ה יודע היכן הוא אלא שפתח לו הדרך אולי ישוב

תרגום-ואן אינון פקודיה דפקדתיך(איה המצוות שציוויתיך)?

1.מה הקושי של הפרשנים?

2.למה מתייחסת שאלת הקב'ה לפי כל אחד מהפרושים?

4.עיין בבראשית ג,יז-יט

מהי המילה המנחה בקטע -כיצד אפשר להסביר באמצעותה שהאדם נענש מידה כנגד מידה?

ראו גם: בראשית פרק ג': חטא אכילת עץ הדעת

בראשית פרק ג': עונש הגירוש מגן העדן והגלות מארץ ישראל במדרש

גן העדן בבראשית, יחזקאל ובמיתוס

סיפור גן העדן בגמרא

בחזרה אל סיכומי ספר בראשית (דתי) או עמוד הסיכומים הראשי של ספר בראשית.

סיכומים לבגרות בתנ"ך