החטא ועונשו – סיכום טוב

ה"חטא ועונשו" מאת דוסטוייבסקי הוא יצירה מורכבת מאד. יש לדון בה דיון רב שכבתי, לבחון אותה מהבטים שונים. ההבט הראשון בו נעסוק בנוגע ליצירה הוא הפן החיצוני שלה. אותם חלקים הנגלים לקורא כאשר הוא ניגש אליה ופוגש בה. מהם? (לפני לימוד הסיכום ראו תקציר החטא ועונשו).

השם והמבנה של הרומן

מהי משמעות השם של הרומן?

החטא ועונשו (וברוסית הפשע ועונשו) משתמעת ממנו תפיסה דתית  – לכל עונש יש פשע.

היצירה מחולקת לשישה חלקים ואפילוג:

חלק א' – אקספוזציה והופעת הקונפליקט: הרצח עצמו

חלק ב' – סבוך:המחלה, בסופו מופיעות האם והאחות.

חלק ג' – המשך הסבוך: רסקולניקוב מנסה להתמודד עם הרצח – הולך למשטרה ופוגש במפקח פורפירי. הוא מנסה להיות ה"אדם החזק", נאבק עם עצמו, חווה סיוטים, מישהו מכנה אותו רוצח, הוא מתנכר לאימו ולאחותו. חלק זה מסתיים בהופעת סודריגאילוב.

חלק ד' – השיא:המאבק בין הבחירה ברע – סוודיגאילוב לבין הבחירה בטוב- סוניה.

חלק ה' – השהיה:סעודת ההשכבה של מרמלדוב, כל הגיבורים נפגשים,  סוודריגאילוב מגלה שהוא יודע את סודו של רסקולניקוב.

חלק ו' – התרה:רסקולניקוב מסגיר את עצמו למשטרה, סודריגאילוב מתאבד

האפילוג -סוףטוב נוצרי (חזרה בתשובה(.

בנוסף לעלילה הראשית יש ב"חטא ועונשו" עלילות משנה רבות מהן ומהו המבנה שלהן?

  • n עלילת המשנה של דוניה שהקונפליקט שמניע אותה הוא הקונפליקט בין מסירת עצמך לזולת לבין דאגה לעצמך שמתבטא בנישואי דוניה ללוז'ין, השיא הוא בסרובה של דוניה למסור עצמה לסוודריגאילוב כדי להציל את אחיה והפתרון הוא נישואיה לרזומיחין   שמבטאים צרוף של שני צידי הקונפליקט.
  • n עלילת המשנה של סוניה שבסיסה הקונפליקט בין חיים למען הזולת בלא ציפיה לתמורה לבין ציפיה להכרה בהקרבתך מן השמיים ומן הזולת. הקונפליקט מתבטא בבחירתה של סוניה להפוך לזונה למען משפחתה והשיא הוא בהליכתה של סוניה לסיביר בעקבות רסקולניקוב. הפתרון של העלילה הוא בכך שרסקוליקוב משיב לה אהבה שמשמעותו היא שמי שאוהב ללא ציפיה לתמורה בסוף יזכה בתמורה.
  • n עלילת המשנה של סוודריגאילוב שבבסיסה הקונפליקט בין חיים ללא מוסר ללא צורך באדם או באל לבין הצורך בזולת. הקונפליקט מתבטא בהתאהבותו של סוודריגאילוב בדוניה ששיאו הוא סירובה להינשא לו. הפתרון הוא התאבדותו של סוודריגאילוב שמבטאת את הההבנה של סוודרגאילוב שלא ניתן לחיות ללא אהבה.
  • n עלילת המשנה של מרמלדוב שמבטאת את הקונפליקט בין אובססיה – ההתמכרות של מרמלדוב לאלכוהול לבין חיים  – המחויבות שלו למשפחתו מותו של מרמלדוב פותר את הקונפליקט בנצחון האובססיה את החיים.

 אם כך מה מאפיין את החטא ועונשו?

הדרמטיות של החטא ועונשו

ניתן למצא ב"חטא ועונשו"  מספר מאפיינים שמקשרים  אותו לדרמה – מהם?

  • n ריבוי הדיאלוגים.
  • n ההתיחסות של היצירה ל"שלש האחדויות" (אחת מן הדרישות שדרש ֶהדרמה של המאה ה – 19 מן המחזות  – אחדות המקום, הזמן והעלילה -ֶכל מחזה ראוי לשמו צריך להתרחש במקום אחד, לכלול עלילה אחת ולהמשך פרק זמן מוגבל). החטא ועונשו מתרחש במקום אחד – העיר פטרסבורג. הוא נמשך פרק זמן מוגבל  – שבועיים. יש בו עלילות משנה רבות אבל כולן מסועפות לעלילה הראשית ובאות לשרת אותה.

מהי הפונקציה של הרוח הדרמטית המאפיינת את הספר?

הבחירה של היצירה להרבות בשימוש ביסודות דרמטיים נובעת מן המתח והאנטנסיביות של הדרמה שמתאימים לגילוי נפשו של אדם המצוי על סף טרוף כמו רסקולניקוב.

 הרקע

אם כך לסיכום הרושם שמותיר המפגש הראשוני של הנמען עם היצירה ניתן לאמר שהרושם הוא של רומאן דרמטי ואינטנסיבי שהוא בעל השתמעויות דתיות.

הענין הבא שאליו נתייחס הוא הרקע ההסטורי של הרומן.

הרומן פורסם בשנת 1866, ברוסיה של המחצית השניה של המאה ה- 19 שהיא תקופת מעבר ושנוי.

הקיסרות הרוסית שנשלטה ע'י הצאר, הכנסיה  ואצולה קרקעית חזקה מתחילה לחוש בסימניו הראשונים של העידן המודרני. השנוי התחיל עוד כמאה שנה קודם לכן בימיהם של הצארים פיוטר ויקטרינה שהחלו להחדיר רעיונות ושיטות מערביים. בשנת 1861 משחרר הצאר אלכסנדר השני את האיכרים.

לצידה של המודרנזציה מלמעלה הזו מופיעים הרעיונות המערביים גם אצל חוגים אנטי מימסדיים שביטוים הראשון הוא מרד הדקאבריסטים של 1825. בתקופה בה אנו מדברים פועלות ברוסיה קבוצות מהפכניות רבות שדוסטויבסקי עצמו היה מעורב בהן, נאסר וכמעט הוצא להורג.

הביטוי השלישי של חדירת המערב לרוסיה הוא התעצמות הקפיטליזם והתעוש, רוסיה הפאודלית משנה את פניה החברתיים והכלכליים.(להרחיב בנושא רוסיה של המחצית השניה של המאה ה – 19 בקריאה באנצקלופדיה העברית(

"החטא ועונשו" הוא ספר שמשתמש במידה רבה בחומרים שנלקחו מן האקטואליה בת הזמן.

-הסיפור של הרומן נשען על מעשה רצח שפורסם בעתונים של אותה עת – ב- 1865 רצח גרסים צ'יסטוב שתי נשים בגרזן למען בצע כסף.

 באותה שנה תורגם לרוסית ספרו של נפולאון השלישי קיסר צרפת  "ההסטוריה של יוליוס קיסר", ספר זה הצדיק את שלטונו האבסלוטי של הקיסר הצרפתי בחלוקת האנושות לאנשים רגילים ולגבורים הראויים לשלוט. ניתן למצא מקבילות רבות בין התאוריה של רסקולניקוב לבין הדברים שנאמרו בספר הזה.

כמו כן ניתן למצא גם מקבילות ברורות בין התאוריה של רסקולניקוב לבין זו של הניהליסטים, שהיו אחת מן התנועות המהפכניות הבולטו ֶבתקופה.  הניהליסטים שללו כל קנה מידה מוסרי במאבק הפוליטי למען מיגורו של המשטר. חלקם, בהשפעת תורת האוולוציה של דרווין, דברו על זכות השלטון של החזקים על החלשים. (עיינו ערך ניהליזם באנציקלופדיה העברית(.

איזה חלק מן הרקע הזה בחר דוסטויבסקי לממש ברומן? מהו העולם שבונה דוסטויבסקי באמצעות החומרים הללו ב"חטא ועונשו"?

הספר מתרחש ברובעי העוני של סנט פטרסבורג – העיר הרוסית המערבית ביותר, שמבטאת, בשל כך, את השינוי בצורה הטובה ביותר.

זהי עיר של חדרים שכורים, בתי מרזח, דלות רעב ועוני. הגיבורים הם, בחלקם הגדול, בני בלי בית, חסרי הגנה, חום, בטחון או מעמד, חסרי כל פרטיות. העיר והדמויות שהסיפור מממש מבטאים את אומללות של האדם המודרני, האדם העירוני, הנשלט ע'י ההמון. הם מבטאים את רוסיה שהמודרנזציה והשנוי הרסו בה את העבר ואת הבטחון שהיה בו ויצרו עולם תלוש.

למה משמש העולם הזה?

התלישות המאפיינת את העולם הזה מאפשרת תחבולות ספרותיות הקשורות בעיקר לחדירת הרע אל עולמו השביר של האדם המודרני וחסר הפרטיות:

חדרו של רסקולניקוב פרוץ לחדירתו של סוודריגאילוב.

חדרה של סוניה פרוץ לאוזנו הקרויה של סוודריגאילוב המאזין לוידויו של רסקולניקוב.

העדר הגבולות של העולם מביא לעימות חזיתי של הגבורים עם העולם וההמון. הרומן משתמש בעמותים האלה ככלים לעיצוב אמירות.

אם כך, ניתן לאמר ש"החטא וענשו" משתמש בחומרי התקופה שבמהלכה נוצר  לעיצוב עולם בדוי, לתחבולות ספרותיות ולניסוח אמירות.

 נספח: האקספוזציה

האקספוזציה של החטא ועונשו

איזה תפקיד ממלאת מחלת הנפש באקספוזציה?

"…וכאשר היה הצעיר עובר על פני הדלת הפתוחה הזאת, הייתה פוקדת אותו תחושה מחליאה-משהו של מורך לב…".-"תחושת תיעוב עזה הסתמנה בתווי פניו העדינים של הצעיר…"  הגועל שרסקולניקוב חש כלפי העולם הסובב אותו, מראה כבר עכשיו עד כמה הוא חלש ושהצורה בה הוא מסתכל על החברה, היא מעוותת. "עד מהרה שקע במעין הרהורים עמוקים או ליתר דיוק, במין טשטוש הכרה , והיה צועד ישר לפניו בלא להבחין בסובב אותו ואף בלא שירצה להבחין בכך…". כל אדם נורמלי שפוי לעיתים בהרהורים, אך המצב של טשטוש הכרה, שבו נמצא רסקולניקוב, הוא אכן לא אופייני לאנשים שפויים. "גופו נחלש מאד, שכן זה לו היום השני שכמעט לא בא אוכל אל פיו…" -רסקולניקוב חלש ולא אכל יומיים, זה מראה כי הוא חולה, לא רק נפשית, אלא אולי גם גופנית.

-"…אין לומר שהיה מוג לב מטבעו, כלל ועיקר, אך באחרונה נתון היה במעין רוגז עצבים ומתח נפשי, שדמו למרה שחורה", המתח שבו שרוי רסקולניקוב מרמז על מצבו הנפשי המעורער, מוטיב הצבע השחור- הצבע השחור מופיע כמוטיב החושך והאופל ומסמל את הפחד, הפאראנויה. "חדר המדרגות היה אפל וצר" (בבניין של הזקנה). "…ורק עיניה הקטנות בהקו באפלה הסובבת אותה…הצעיר עבר את המפתן ונכנס אל פרוזדור אפלולי…". "בפינה חשוכה ומזוהמת הסב לשולחן דביק…"(כאשר רסקולניקוב נכנס למסבאה).

מוטיב הצבע הצהוב- הצבע הצהוב מופיע כמוטיב הצבע השלילי, צבע השיגעון, שמסמל את איבוד השפיות של רסקולניקוב. דוגמאות: "מגבעת גבוהה, עגולה, מדוגמת כובעי צמרמן, ממורטת לגמרי שהצהיבה מרוב השנים…". "קירותיו היו מצופים טפטים צהובים, חלונותיו מכוסים בווילונות מלמלה…הריהוט היה ישן, עשוי עץ צהוב" (דירתה של הזקנה).

 "שתיים שלוש תמונות זולות, במסגרות צהובות".

מהי האווירה באקספוזציה?

האווירה שמורגשת היטב באקספוזיציה היא אווירת הדוחק, המחנק והמבוי הסתום. אלמנטים אלו משקפים את הרגשתו של רסקולניקוב.

 דוגמאות: "החדר דמה יותר לארון מאשר למגורי אדם"-חדרו של רסקולניקוב מתואר כמקום מאד קטן "חדרו הצר"-העובדה שהחדר היה מאד צר, מביאה אותנו למחשבה שקשה מאד להישאר שפוי במקום כה סגור ומחניק. "ברחוב שרר חום יוקד, ונוסף על כך גם מחנק, דוחק"- מזג האוויר היה חם מאד (קיץ) וזה גרם להרגשת מחנק. "סיד, פיגומים, אבק ואותה צחנה קיצנית מיוחדת"-הקיץ מתואר כדבר שלילי, דבר המעורר גועל. אפוא אלו הרגשותיו ותחושותיו של רסקולניקוב. "הסרחון שנדף מן המסבאות"- נוצרת תחושה כאילו כל העיר מלאה במסבאות מסריחות.

 איך יוצר דוסטוייבסקי מתח?

דוסטוייבסקי השתמש באלמנטים של יצירת סקרנות והשהייה באקספוזיציה, לשם יצירת מתח.

הוא עשה זאת במספר דרכים-

*התייחסות אל מעשה הרצח במילה "הזה"- "וכי מסוגל אני לעשות את המעשה הזה?"- דבר זה מסקרן את הקוראים, שרוצים לגלות מהו המעשה שעליו רסקולניקוב חושב.

*"הוא אף ידע את מספר הצעדים מביתו עד לאותו מקום: שבע מאות ושלושים בדיוק"-הקורא מתעניין-במה שיכול להניע אדם לספור את הצעדים בלכתו למקום מסוים.

*כאשר רסקולניקוב יוצא מבית הזקנה, במוחו עולות מחשבות מסקרנות על המעשה, שאותו הוא עומד לבצע. אלא שבשלב זה הוא לא בטוח, לכן מחשבותיו כה רבות ושונות: "אל אלוהים! כמה גועלי כל זה! הייתכן- האם אפשר אני…לא הבלים שטויות!…הייתכן שדברים איומים כאלה יעלו בדעתי? ואף-על-פי-כן, מה רבה הזוהמה שמסוגל אני לשאת בלבי! מה מזוהם, מתועב, מאוס, מגעיל! איך יכולתי, במשך חודש ימים!…" -הקורא מעוניין לדעת מה גורם לרסקולניקוב לשפע המחשבות הללו. המספר לא חושף עדיין את הרקע למחשבותיו של רסקולניקוב, מכיוון שהוא רוצה שהקוראים יפענחו בעצמם 'תעלומה' זו. הקורא יכול להבין את דרך מחשבתו של רסקולניקוב אם הוא יעקוב בזהירות ובקפידה אחר חוט המחשבה שלו. כלומר, על מה רסקולניקוב יכול לחשוב? במה הוא לא בטוח? במה הוא מאשים את עצמו? מדוע רסקולניקוב תוהה על כך שבדעתו עולות מחשבות איומות כלשהן?

מהי נקודת תצפית באקספוזציה ומהי משמעותה?

נקודת תצפית משולבת – המספר ממשיך לתאר את הדמות בגוף שלישי תוך ניסיון לחקות את צורת מחשבתה ואת סגנון דיבורה: כמו כן, המספר הוא כל יודע – כלומר, הוא יודע הכל על הדמויות בצורה מוחלטת, אך משאיר לעצמו את הזכות להעלים מידע מסוים למטרות שונות. דוגמה: "ראסקולניקוב יצא נבוך לגמרי" (המספר הכל יודע – יודע את מחשבתה והרגשתה של הדמות). "בריצתו במדרגות, עצר פעמים מספר, כאילו נתפש לתדהמה לפתע בגין דבר כלשהו" המספר הכל יודע – מתאר את מהלכה ואת התנהגותה של הדמות. "הייתכן שדברים איומים כאלה יעלו בדעתי?" בדוגמאות אלו מובחן גם המספר המשולב – כאשר המספר ממשיך לתאר את גיבורו בגוף שלישי – "ראסקולניקוב יצא…". "גם אז תאיר כך השמש". הוא גם יודע מה במוחו של ראסקולניקוב בעת שמחשבה זו עולה במוחו.

אלו רמזים מטרימים יש באקספוזציה של החטא ועונשו? –

 המספר מזכיר את הפרטים שקשורים למה שקרה אחר כך, לפני שמסופר על ההתרחשות בעתיד, כדי לגרום לקורא לשער למה הפריטים מובילים. "בעלת הבית, שהשכירה לו את החדרון וכללה במחירו ארוחת צהרים ושירותים, התגוררה בקומה שמתחתיו, בדירה משלה, וכך כל אימת שביקש לצאת לרחוב, היה עליו לעבור על פני מטבחה, אשר דלתו הייתה פתוחה לרווחה כמעט דרך קבע…" המספר מפנה את תשומת ליבנו לכך שהדלת של בעלת – ביתו של ראסקולניקוב, כמעט תמיד פתוחה וזה הפריע לצעיר. זה רמז מטרים לכך שגם בעתיד כאשר ראסקולניקוב ילך לבצע את מעשה הרצח, הידיעה שהדלת פתוחה תטריד אותו, והוא ייקח בחשבון שבעלת הבית עלולה לראותו.

"כך חשבתי! אין גרוע מזה! הנה, סכלות כזאת אחד מאותם דברים של מה – בכך, העלולה להכשיל את כל התוכנית! אכן, המגבעת מעוררת תשומת לב יתירה…." ראסקולניקוב מודאג מהעובדה שאדם ברחוב קרא לו בצעקה "היי, אתה, מגבעת גרמנית!" וזה עורר בו חששות מסוימים, שאמורים לגרום לקורא לחשוב, מדוע המחשבה על יתר תשומת לב מטרידה את ראסקולניקוב כל כך? זה הרי מכיוון שהוא לא רוצה לבלוט – בגלל המעשה שאותו יעשה, הוא לא רוצה להיראות – "יבחינו בה ממרחק ורסטה והיא תיחקק בזיכרון…והרי לך ראיה". ראסקולניקוב חושש שבגלל מגבעתו הוא מאוד בולט וקל לזכור אותו. הרי דבר זה עלול לשמש כראיה – (האדם עם המגבעת נכנס לביתה של הזקנה). ראיה זהו דבר הקשור במשפט על מעשה כלשהו – רמז מטרים. "הנה, עתה התכונן אפילו לערוך ניסוי של אדם מבצע…" ראסקולניקוב רצה, לערוך ניסוי של טרם מבצע למעשה הרצח.

"כאן נחסמה דרכו על ידי סבלים, חיילים משוחררים שפינו רהיטים מאחת הדירות…נראה שהגרמני עוקר מכאן, כלומר בכל הקומה הרביעית תהיה תפוסה, למשך זמן מה, רק דירתה של הזקנה. טוב מאוד. לכל מקרה…" זהו רמז מטרים חשוב מאוד, לדעתי. הרי כאן ראסקולניקוב מדבר(בראשו) על כך ש"טוב מאוד" שהדירה היחידה בקומה, שתהיה תפוסה היא דירתה של הזקנה. כלומר, בדירות האחרות אין אנשים, אין עדים. – "אן, גם אז תאיר כך החמה…!" ראסקולניקוב חושב על משהו שיקרה בעתיד , שכשהוא יבוא לדירתה של הזקנה לרצוח אותה אז גם תאיר החמה, באותה שעה – זאת ניתן להבין כרמז מטרים לזמן שבו הרצח יתבצע.

כיצד מאופיינת דמותו שלרסקולינקוב באקספוזציה?

מראהו החיצוני והקונפליקט הפנימי של ראסקולניקוב, מתואר באקספוזיציה על ידי פרטים קטנים אך חשובים.  "בגדיו היו מרופטים במידה כזו, שגם אדם המורגל בכך   היה בוש לצאת לאור היום בבלואים מעין אלה…." ראסקולניקוב לא מורגל לרמת חיים כה נמוכה, לכן הוא גם חובש את מגבעתו כסמל  לייחוד עצמי ולכך שרמת חייו הייתה פעם גבוהה יותר – "וכי מסוגל אני לעשות את המעשה הזה? האם זה רציני? לא, אין זה רציני, כלל ועיקר. סתם, במשחקי דמיון משעשע אני את עצמי. שעשועים ! אכן אפשר שאין אלה אלא שעשועים!" כאן מתחיל הקונפליקט הפנימי של ראסקולניקוב בנוגע למעשה – האם הוא מסוגל לבצעו או לא – השניות באופיו.

כיצד מעוצב העולם הבדוי באקספוזציה של החטא ועונשו?

דוסטוייבסקי מזכיר ב-"החטא ועונשו" שמות של רחובות ואתרים למיניהם כדי להמחיש לקורא את מקום ההתרחשות.

"הוא יצא אל הרחוב ופנה לאיטו, כמהסס לעבור גשר קוקושקין." "ואותה צחנה קיצנית מיוחדת, המוכרת היטב לכל תושב פטרבורג" – אכן מקום התרחשות העלילה הוא סנט-פטרבורג הישנה, לפני שהיא הפכה ל"לנינגרד" (לאחר מהפכת אוקטובר ברוסיה).

"המקום היה קרוב לרחוב סנאיה". "כאשר קרב אל בית גדול שאחד מכתליו פנה לתעלה, והשני לרחוב סאדובאיה." – לאחר שהוזכר רחוב זה, מתוארת רמת האוכלוסייה ברחוב – יותר נכון בבית ברחוב זה. " בית זה נחלק למספר רב של דירות זעירות, בהן התגוררו בעלי מלאכה שונים – חייטים, מסגרים וגם טבחיות, מספר גרמנים, זונות, פקידים זוטרים וכיוצא באלה." כל אלה מראים כי רמת החיים באותו בניין ובאותו אזור בכלל היא נמוכה מאוד.

עוד דברים מעניינים: