אמצעים אומנותיים וקישוטים בשיר "ישנה בחיק ילדות" לר' יהודה הלוי
לסיכום הראשי של ישנה בחיק ילדות לר' יהודה הלוי
1) אקרוסטיכון : בתחילת כל בית בשיר יש אות שמצטרפת לכדי יצירת מילה בעלת משמעות. בסופו של דבר השיר בנוי כך ששם המשורר מורכב מהאות הראשונה בכל שורה.
בשיר שלנו: " יהודה " ( התבוננו בשיר המצורף ובאותיות בתחילת כל בית- ושימו לב כי אותיות מצטרפות לשם המשורר )
2) שם האל מופיע בסוף השיר – מופיע אך ורק בשירי קודש.
3) החרוז המבריח בשירנו הוא: " רו " ( חוזר בכל סוף טור ומסמן גם הבית נגמר ).
4) האנשה: ישנה האנשה של נפש האדם למרות שהנפש אינה אנושית, אלא – אלוהית. מופיעה פניה אל הנפש כאילו הייתה יצור אנושי.
5) שיבוצים :
" ישנה בחיק ילדות " תנ"ך
* "למתי תשכבי" * " עד מתי , עצל, תשכב-ספר משלי
*" קומי צאי " * " ויקרא משה לאהרון לילה ויאמר קומו צאו
מתוך עמי גם אתם גם בני ישראל ולכו עיבדו
את ה' כדברכם".-ספר שמות
*" אל טוב ה' נהרו " * " ינהרו אל טוב ה' "- ספר ירמיהו
6) צימודים: ישנם כמה סוגי צימודים, בשיר הנ"ל ניתן למצוא מגוון מצימודים אלה:
א) צימוד גזרי : בשיר שלנו : " נעורים כנעורת ננערו ". מה הכוונה של צימוד גזרי? כאשר 2 מילים או יותר נגזרות מאותו השרש ( נ.ע.ר במקרה שלנו ) אך המשמעות שלהן שונה.
דוגמא נוספת " שחרות " / " שחרו "
ב) צימוד שלם : בשיר שלנו: " דרור ( שם ציפור )/ דרור ( חופש ) ". כלומר: אותה מילה- משמעות משתנה.
ג) צימוד שונה אות: בשיר שלנו : " דאי / דעי "
7) שאלות רטוריות: התשובה כבר ידועה . בשיר שלנו: " הלעד ימי השחרות ?" המשורר מביע בשאלה זאת טענה וביקורת כלפי נשמתו.
8) דימויים : " נעורים כנעורת ננערו " – מהירות הזמן שעבר מדומה לנערות- החלקים הקלים של הפשתן, " כציפורים ", " דאי כדרור ", " כימים ".
9) מטאפורה: מערבבים שני שדות סמנטים / שני תחומים ויוצרים שדה/חום אחר.
בשיר שלנו : " ישנה בחיק ילדות " :" תקועה " בילדות, מסרבת להתבגר. תיאור של הנשמה הישנה בחיק החמים של הילדות.
" מלאכי שיבה " –מטאפורה לשיער השיבה, כלומר לתקופת הזקנה המתקרבת, מגיעים ומטיפים לאדם. האדם בגיל כזה יודע כבר מהי המטרה האמיתית של החיים.
10) המשורר מעיר את הנפש בהדרגה:
" קומי " ( בית ב ) " התנערי " ( בית ג) " דאי" ( בית ד ) "היי מרדפת"( בית ה )
ראו גם:
מילון מושגים לשירת ימי הביניים
