דמוקרטיה מתגוננת וזכות הדמוקרטיה להגן על עצמה
המדינה הדמוקרטית מעגנת בתוכה ערכים שנוגעים לחיי האדם, כבודו, חירותו, ערכים שמהווים את הבסיס לזכויות האדם, האזרח והמיעוט והם כוללים את הזכות לביטוי, דעה, מצפון, מחאה, הפגנה, התאגדות פוליטית, פלורליזם, סובלנות וזכות הצבור לדעת.
עם זאת במדינה דמוקרטית יש חשש שתתארגן קבוצה שלא רק שאינה תומכת בדמוקרטיה, אלא אף עלולה להשתמש בדמוקרטיה להשגת תמיכה ועוצמה שיאפשרו לה לחסל את הדמוקרטיה ולכונן משטר אחר.
לכן עולה השאלה האם המדינה הדמוקרטית צריכה להגביל קבוצות אנטי דמקורטיות כדי להגן על עצמה ועל קיומה כמדינה דמוקרטית.
קיימות שתי גישות בנושא של דמוקרטיה מתגוננת :
| עקרון הדמוקרטיה המתגוננת | אי קבלת עקרון הדמוקרטיה המתגוננת |
| לפי עקרון הדמוקרטיה המתגוננת זכותה של המדינה הדמוקרטית להגביל בחוק את התארגנותן של קבוצות אנטי דמוקרטיות שמאיימות על קיומה של המדינה ושל הדמוקרטיה. המדינה הדמוקרטית יכולה להגן על עצמה מפני אזרחים וקבוצות במדינה המנצלים את הזכויות שהיא מעניקה להם כדי להחליף את צורת המשטר. לכן הזכויות הדמוקרטיות של אותם אזרחים וקבוצות יוגבלו. למשל יוגבלו חופש ההתאגדות, חופש הביטוי, חופש ההפגנה והזכות לבחור ולהבחר.ישראל אימצה גישה זו בשנת 1984 לאחר שמפלגת כך והרב כהנא הצליחו להיכנס לכנסת.לפי סעיף 7.א. בחוק יסוד הכנסת רשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות לכנסת אם יש במטרותיה או במעשיה פגיעה באופי היהודי / הדמוקרטי של המדינה או הסתה לגזענות. הסכנות :א. בשל ההגנה על ערכי הדמוקרטיה עלול השלטון לנצל את סמכותו ולפגוע שלא לצורך בזכויות האדם האזרח והמיעוט וביריב פוליטי. ב. הקבוצות שהוצאו מחוץ לחוק עלולות לרדת למחתרת ולנקוט אמצעים אלימים שיובילו לחוסר יציבותה של הדמוקרטיה. | על פי גישה זו יש להנהיג דמוקרטיה מוחלטת.אסור לפגוע בזכויות האדם והאזרח אלא אם עשו מעשים פליליים.אין להגביל ואין לאסור בחוק שום התארגנות אלא אם נעשה מעשה פלילי מוצדק.בארה"ב, למשל, אין הגבלה על חופש ההתארגנות מלבד האיסור על התארגנות על רקע פלילי. אולם, מאז הפיגוע במגדלי התאומים קיים פיקוח על התארגנויות שנחשדות בקשר לארגון "אל-קעידה".הסכנה : סכנה ממשית למשטר הדמוקרטי מכיוון שהוא אינו נוקט שום צעד כנגד הקבוצות הללו שמעונינות בהפלתו. |
ראו גם: גבולות בדמוקרטיה
